אפרת ממשפחת יעקב אבינו
אפרת מוזכרת במקרא כאשת כלב בן חצרון, משבט יהודה (חצרון הוא בנו של פרץ,
בנם של יהודה ותמר).
מסופר עליה
שילדה את חור, סבו של בצלאל בן אורי בן חור, בונה המשכן (שמות ל"ח, כ"ב).
כך נאמר בספר
דברי הימים א', פרק ב' פסוקים י"ח-כ': "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד
אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת, וְאֵלֶּה בָנֶיהָ: יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב
וְאַרְדּוֹן. וַתָּמָת עֲזוּבָה, וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ
אֶת חוּר. וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי, וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל".
המפרשים חלוקים
בשאלה: האם "יריעות" הייתה בתו של כלב או אשתו. ממילא, לא ברור אם אפרת
הייתה אשתו השנייה או השלישית.
מאחר שחצרון,
חמיה של אפרת, מופיע ברשימת משפחת יעקב היורדת למצרים (בראשית מ"ו,
י"ב), ואילו כלב בנו אינו מופיע בה, מסתבר שאפרת נולדה במצרים ומתה שם.
מדרשי
חז"ל, זיהו את כלב בן חצרון עם כלב בן יפונה, אחד המרגלים שבאו ממדבר סיני
לתור את ארץ ישראל. את אפרת זיהו עם מרים הנביאה, אחותם של משה ואהרון.
כמו כן, זיהו את
חור, בנה של אפרת, עם חור המוזכר (שמות כ"ד, י"ד) כשופט במדבר סיני (תלמוד
בבלי, סוטה י"א, ע"ב; סנהדרין ס"ט, ע"ב; ספר במדבר פיסקה
ע"ח; שמות רבה, פרשה א', י"ז; פרקי דרבי אליעזר, פרק מ"ד).
על רקע זה,
הסבירו המדרשים את השם "אפרת" במובן של פריה ורבייה, שמיוחסים במדרש
לפועלה של מרים בארץ מצרים (שמות רבה, שם).
הסבר אחר:
"אפרתי" הוא תואר כבוד, ו"אפרת" מבטא את היותה בת למשפחה
מיוחסת (פרקי דרבי אליעזר, שם).
רבי אברהם בן עזרא בפירושו הקצר לשמות כ"ד,
י"ד: שלל את הזיהויים הללו, והצביע על קשיים כרונולוגיים שונים בהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה