המשך - הנשים במשפחת יעקב אבינו - זלפה אשתו הרביעית של יעקב אבינו

זלפה

זִלְפָּה, דמות מקראית, אמם של גד ואשר, שפחתה של לאה אמנו ואשתו הרביעית של יעקב אבינו. כאשר יעקב התחתן עם לאה, נתן לבן ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבור.

לפי חז"ל הייתה זלפה בתו של לבן משפחתו, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב, ומצד האם אחותה בלהה.

כאשר רחל, סבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאישה והיא ילדה לו את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה ליעקב לאישה, והיא ילדה לו את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו ילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף שרה כשנתנה את הגר לאברהם (ספר בראשית, פרק ט"ז).

בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אימהות שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", כאשר התורה מסכמת את מניין השבטים היא מונה את בלהה וזלפה כחלק מהאימהות (ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים כ"ב-כ"ו).

גם לפי חז"ל במספר מקורות מציינים שיש שש אימהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן (במדרש שיר השירים רבה: "שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אימהות - שרה, רחל, לאה, זלפה, בלהה", שם, פרשה ו').

בלהה וזלפה מתחילות את הופעתן בהיסטוריה היהודית בתור שפחותיהן של רחל ולאה. מבחינה לשונית המילה שפחה קרובה מאוד למילה "נספח". בכל התורה השפחות נמצאות סביב לאישיות נשית מרכזית. נראה כי השפחות שמשו כמחנכות של האימהות.

התורה מספרת ששמה של מינקת רבקה היה דבורה. התורה מחשיבה אותה, שכן היא מציינת את פטירתה של דבורה, ואינה מציינת את יום מותה של רבקה, שנפטרו לפי חז"ל באותו יום. הסיבה לכך היא שדבורה הייתה המקור לצדיקות ולאישיות של רבקה. דבורה נקראת על שם הדבורה המייצרת דבש, והיא מינקת - הנותנת חלב. החלב והדבש הם הצד הנסתר בחיים, של הפיכת דם וטמא למאכל טהור. זוהי פעולתה של דבורה להוציא את הנשמה הטהורה של רבקה מתוך בית בתואל.

ניתן לומר לגבי בלהה וזלפה, שהן חינכו ודאגו לרחל ולאה.

מוצאן של בלהה וזלפה נרמז בסוף פרשת ויצא: "ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותיי".

חז"ל למדו מכאן שגם בלהה וזלפה היו בנותיו של לבן, מאישה אחרת.

בספר החיצוני צוואת נפתלי: נאמר ששם אמן של בלהה וזלפה היה חוה, ואביהן היה אחותי. הוריהן של בלהה וזלפה מזכירים לנו את הזוג הראשון: אדם וחוה. שם האם זהה, ואילו שם האב: אחותי, רומז לחכמה, מה שאבד לאדם אחרי החטא.

ספר צוואת נפתלי מוסיף עוד פרטים על משפחת השפחות.

האחות של אחותי הייתה דבורה מינקת רבקה, אביהן של אחותי ודבורה היה עוץ, בנם בכורם של נחור ומלכה. כל השפחות: מלכה, דבורה, בלהה וזלפה באות מענף אחד במשפחתו של נחור. גם שמו של עוץ מורה על נתינת עצות. לפני החכמה והבינה (אחותי וחוה) קיימת העצה העמוקה של ריבונו של עולם.

ראינו ארבע דמויות במשפחתו של נחור:

חוה - היא הבינה ("בינה יתרה נתן באישה").

אחותי - הוא החכמה.

עוץ - הרצון המקורי, עצה עמוקה לפני החכמה והבינה.

דבורה - הממתקת את הדינים, מוציאה טהור מטמא.

ארבע דמויות אלו מייצגות את הצדדים הנסתרים בעולם שאינם באים בצורה גלויה.