קטורה פילגש אברהם
אבינו
קְטוּרָה מופיעה במקרא בספר בראשית בפרשת חיי שרה: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ
קְטוּרָה" (בראשית פרק
כ"ה, פסוק א'). מדובר באשתו השלישית שנשא אברהם לעת זקנתו לאחר שכבר גרש את הגר
ושרה נפטרה.
חז"ל חלוקים שמא קטורה זו הגר ונקראת
קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטורת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה
מאברהם" (רש"י) או שמא היא פילגש אחרת, וכפי פשט הפסוק - לדוגמה, דעת ר'
אברהם בן עזרא.
לפי מדרש תנחומא: "שלוש נשים נשא
אברהם: שרה בתו של שם, קטורה בתו של יפת, הגר בתו של חם".
עפ"י המשך הפרק בו מוזכרים בני הפילגשים
ועפ"י דברי הימים א', פרק א', שם
נאמר "וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם", מעמדה של קטורה היה של
פילגש.
קטורה ילדה לאברהם ששה בנים: זמרן, יקשן,
מדן, מדין, ישבק, שוח; שמות אלה מייצגים שבטים שחיו בספר ארץ ישראל ובחצי האי ערב,
כדוגמת המדיינים.
לגבי קטורה סתם הכתוב ולא פירש [לפי
הרד"ק יש בזה כדי ללמד כי "לא הקפיד בזו, מאיזה עם ומאיזה משפחה
תהיה". אך הוא מוסיף: "אבל ודאי אישה כשרה ביקש לו, שלא תהיה מרת רוחו
בזקנתו, ושמר גם כן שלא תהיה מבנות כנען".]
והניח מקום לבעלי המדרש והפשט לחוות דעתם.
רבי יהודה קובע במדרש (ב"ר ס"א,
ד): "זו הגר". זו גם געת הזוהר (קל"ג ע"ב) ויונתן בתרגומו,
וכך היה סבור גם רש"י. [אם אכן כן הדבר, הרי מעשהו של יצחק נאצל הוא במיוחד,
שהרי שילוחה של הגר היה בשל לחצה של שרה אמו ונבע מדאגה לו ולחינוכו.]
אולם פרשני הפשט לא קיבלו זאת. הרשב"ם
קובע קצרות: "לפי הפשט אין זו הגר", ולא נימק את התנגדותו. אולי הקושי
הוא כפי שניסח רבי נחמיה במדרש (שם): "והכתיב ויוסף?". ואם קטורה היא
הגר, הרי היא אשתו משכבר ולא שייך לומר לגביה "ויוסף".
ראב"ע מעורר קושי אחר: "קטורה -
אינה הגר, כי כתוב 'ולבני הפילגשים' (כ"ה,ו')". כלומר, הכתוב מדבר לא על
פילגש אחת אלא על שתיים לפחות. ועל כורחם קטורה היא נוספת על הגר. קושי זה אינו
תקף לגבי רש"י שכתב שם בפסוק ו': "ולפני הפלגשים (כתיב חסר), שלא הייתה
אלא פילגש אחת, היא הגר היא קטורה". [ויכוח מעין זה ראינו במדרש ב"ר
ס"א, ד'] אלא שבנוסח של ראב"ע אכן כתיב "פילגשים" מלא. [וכבר
שיבץ רבי עקיבא איגר, פרט זה ברשימה גדולה שערך ב'גיליון הש"ס' אשר לו, על
שינויים בין הנוסח המובא בש"ס ובפירוש רש"י לבין הנוסח שבספרים שלנו (גיליון
הש"ס למס' שבת נ"ה, ע"ב)] אם אכן קטורה אינה הגר - כדעתם של כמה מן
הפרשנים - יש אולי מקום להעלות השערה בעניינה.
מעתה, ניתן לשער כי שלוש נשותיו של אברהם -
שרה, הגר וקטורה - מייצגות את התחברותו עם שלוש משפחות האדמה, שכן מבני נח, שם חם
ויפת, נוסדה האנושות החדשה שאחרי המבול.
בילקוט שמעוני לאיוב (רמז תתק"ד)
כדברים האלה: "שרה - בתו של שם; קטורה - בתו של יפה; הגר - בתו של חם".
ובפועל נשאן כסדר שמונה הכתוב (ו',ט'): בתו של שם תחילה, לאחריה בתו של חם,
ולאחרונה בתו של יפת. בנישואיו עם שלוש אלו נתקיים באברהם "ונברכו בך כל
כמשפחת האדמה". ומשהעמיד צאצאים משלוש אלו נתקיים בו "והיית לאב המון
גויים".
עפ"י הזוהר: קטורה זו היא הגר, כי
למדנו, אחר שנפרדה הגר מן אברהם וזנתה אחר גילוליו של אביה, אחר כך חזרה בתשובה
ונתקשרה במעשים טובים, ומשום זה נשתנה שמה ונקראה קטורה, שרומז שנעשית קטורה
במעשים טובים, (כי קטורה פירושו קשורה), ואז שלח אברהם ולקחה לאישה, מכאן נשמע
ששינוי השם מכפר על עברות, כי על כן נשתנה שמה לקטורה, כדי לכפר על עונותיה.
"ויוסף אברהם", מהו ויוסף? אם תאמר שהוסיף אישה על שרה
אינו כך, אלא בימיה של שרה, נזדווג עם הגר פעם אחת, ואחר כך גרש אותה מחמת מעשיו
של ישמעאל, (שצחק על יצחק). אחר כך נאמר: "ויוסף", שפירושו ויוסף לקחתה
כבתחילה, כי לקחה פעם שנית על מה שלקחה מתחילה. וכפי מה ששינתה מעשיה כן נשתנה שמה
ונקראת עתה קטורה. (חיי שרה רנז)
עפ"י מדרש רבא: "ושמה קטורה",
רב יהודה אמר: "זו הגר", א"ל ר' נחמיה והכתיב "ויוסף", א"ל על פי
הדיבור נשאה, המד"א (ישעיה ח') "ויוסף ה' דבר אלי
עוד", א"ל והכתיב ושמה קטורה, א"ל שמקוטרת מצוות ומעשים טובים. א"ל
והכתיב "ולבני הפלגשים אשר לאברהם", א"ל פלגשם כתיב. בעודנו חי,
אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני... (בראשית ס"א, ד, וראה
שם עוד).
עפ"י מדרש תנחומא: ר' אומר היא הגר
היא קטורה, ולמה נקרא שמה קטורה, שהייתה קשורה כנוד. ורבותינו אומרים אישה אחרת
לקח, ומה טעם של רבי שאומר הגר היא קטורה, שכתוב ביצחק ויצחק בא מבא באר לחי רואי,
אותה שכתוב בה ותקרא שם ה' הדובר אליה אתה א-ל ראי, מכאן אתה למד שהיא הגר.
דבר אחר למה נקרא שמה קטורה, שנאים מעשיה כקטרת... (חיי שרה ח').
עפ"י ילקוט שמעוני: ובני קטורה פילגש
אברהם, רב אמר: "זו הגר", א"ל רב נחמן והא כתיב "ויוסף אברהם
ויקח אישה", אמר ליה על פי הדבור נשאה. כד"א "ויוסף ה' דבר אלי עוד".
והוא כתיב "ושמה קטורה", א"ל שקטרה מצוות ומעשים טובים. א"ל והכתיב "ולבני הפלגשים אשר לאברהם",
א"ל פלגשם כתיב, בעודנו חי. אותה שישבה על הבאר ואמרה: "חי העולמים ראה
בעלבוני". א"ר ברכיה אף על גב דאת אמר: "ותלך ותתע במדבר באר שבע",
תאמר שנחשד עליה בריה, תלמוד לומר: "ושמה קטורה", וכזה שהוא חותם גנזכה
ומוצאה בחותמה. (דברי הימים א פרק א תתרעג)
עפ"י תרגום יונתן: ושמה קטורה - היא הגר דקטירא ליה מן שירויא. (בראשית כה א)
עפ"י רש"י: ושמה קטורה - זו הגר ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת,
ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם. (שם)
עפ"י אבן עזרא: קטורה - איננה הגר, כי כתוב ולבני הפלגשים נתן אברהם... (שם)
עפ"י הרמב"ן: ולבני הפלגשים - על
דרך הפשט בעבור שנאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע לא בזרע אחר, היו כל נשיו אצלו פלגשים, לא היו נחשבות לנשים שאין
זרען ביורשיו, כי הגר שפחת שרה פלגשו הייתה, אבל קטורה לאישה לקח לו, ואם הייתה
שפחה בביתו ולקחה לפילגש לא היה אומר ויקח אישה ושמה קטורה, רק תקרא פלגש בכתוב,
מפני הטעם שפירש.
בדברי הימים כתוב: "ובני קטורה פלגש
אברהם", והנה אברהם לקח לו אישה מבנות כנען, ואם תאמר שהייתה מצרית או מארץ
פלשתים הנה לא שלח אל ארצו ואל מולדתו כאשר עשה בבנו, כי איננו שומר רק זרע יצחק,
כי עליו כרת הברית. ועוד שלא אמר הכתוב: "ויקח אישה קטורה בת פלוני החווי או
הפלשתי והמצרי מארץ פלונית, כאשר אמר בנשי עשו וזולתן, אבל הזכיר שמה בלבד, כי היא
כנענית וקצר בייחוסה, וכן יעשה במקומות רבים כשלא יקפיד בייחוס שלהן. ואולי תקרא
פלגש בעבור היותה שפחה ממשפחת העבדים, ואם הייתה שפחה בביתו ובא אליה לא יזכיר
ייחוסה כי אין דרך הכתוב להזכיר באמהות רק שמן כעניין בזלפה ובלהה...(שם שם ו).
עפ"י כלי יקר: "ושמה קטורה... ועשתה
תשובה כמו ישמעאל בנה, וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה, על שם הקטורת, דבעל
תשובה נעשים לו זדונות כזכיות, והזדונות עולים לריח ניחוח כזכיות, וכן בקטורת
שחלבנה עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים". (שם שם א)
עפ"י שם משמואל: נראה דהנה ידוע
דישמעאל וכל בני קטורה הם הפסולת שיצאה מאברהם; יש להבין למה לא יצאו גם בני קטורה
קודם לידת יצחק, כמו ישמעאל כדי שיוליד את יצחק כשהוא נקי בלי פסולת... ונראה מזה
שזוהי נמי מעלה לאברהם, והיינו דהנה מובן דלא מה שנקרא לזה פסולת יקרא פסולת גם
לזה, כי לפי גודל מעלת האיש נחשבת לו פסולת מה שלזולתו איננה פסולת כלל, ועל כן
לפי הדרגין שהיו לאברהם קודם לידת יצחק עדיין לא היו אלו נחשבין פסולת כלל. יובן
יותר לפי פסק הרמב"ם דבני קטורה חייבין במילה וישמעאלים אינם חייבין במילה,
הרי דישמעאלים נחשבים פסולת לגבי בני קטורה. אבל באשר אברהם היה הולך מדרגא לדרגא
ואברהם זקן בא בימים, ובזוהר הקדש בהני יומין עלאין על כן היה צריך להיפרד ממנו עניין
זה שלא היה נחשב פסולת עד הנה, על כן לא היה אפשר להולידם עד הנה... (חיי שרה
תרע"ד).
בליקוטי התורה מהאריז"ל: שעניין בני
קטורה היה כדי להוליד הדינים התקיפין אשר היה ראוי יצחק שהיה דין להוציאם, ומפני
כי יצחק היה תקיפא דדינא והיה נחרב העולם לכן הוציאם מאברהם שלא יהיו כל כך קשות.
וממוצא הדברים שמדין ומואב הם שני מיני כוחות רעים מתחלפין, מואב מושך לתאווה
לעומת מדת אברהם חסד דקדושה, ומדין מושך לריב ומדון קנאה ושנאה לעומת מדתו של יצחק
גבורות קדושות, ובאשר טבע של זה מושך לימין וטבע זה מושך לשמאל והם ענפין מתפרדין,
היפוך אברהם ויצחק שהיו כלולין אשא במיא ומיא באשא, ועל כן מדין ומואב לעולם
שונאין זה את זה. (מטות תרע"ה)
