המשך - הנשים במשפחת אברהם אבינו - הגר פילגש אברהם אבינו

הגר פילגש אברהם אבינו

הָגָר היא דמות מקראית, שפחתה של שרה. הפכה לפילגשו של אברהם וילדה את ישמעאל. סיפורה מופיע בספר בראשית, בפרקים ט"ז ו-כ"א.

על פי המקרא מוצאה במצרים. חז"ל ציינו במדרש שהייתה בתו של מלך מצרים, וכשזה התפעל משרה, נתן לשרה את בתו לשפחה כדי שתהיה בחברה טובה. [בראשית רבה, לך לך, מה: "אמר רבי שמעון בן יוחאי: הגר בת פרעה הייתה. כיוון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתן לה. אמר: מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר".]

שרה נתנה את הגר לאברהם לאישה לאחר שראתה שהיא עצמה לא הצליחה ללדת. עפ"י הפירוש הרגיל: שרה רצתה שהגר תלד והילד יחשב כאילו הוא שייך לגבירה. ניתן לראות שיקולים דומים והקבלות לסיפור זה בסיפור על רחל ולאה ושפחותיהן אשר ניתנו ליעקב.

עפ"י המדרש קיוותה שרה שהמעשה יוביל לכך שהיא עצמה תזכה לבן לאחר שנים של עקרות. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרה. שרה, בתגובה, פנתה אל אברהם בכעס וספרה לו על הדבר. אברהם הותיר את ההחלטה בנושא בידיה של שרה וזו עינתה את הגר עד שברחה. פרשנים מייחסים למילה "ותענה" דרגות שונות של חומרה, מפירוש האומר: כי עינוי הוא יחס של פקוד ומפקד. הפירוש המדרשי נשען על שימוש דומה שנעשה בשורש מאוחר יותר באותו פרק - "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידה", עד לפירוש המקצין בחטא העינוי שעינתה שרה את הגר ורואה בעינויים של ישראל בעתיד ע"י בני הגר עונש על עינוי זה.

הגר ברחה למדבר שם פגשה מלאך שברך אותה וציווה עליה לשוב אל שרה ולקרוא לבנה ישמעאל (בראשית, פרק ט"ז). עפ"י בשורת המלאך, ישמעאל עתיד להיות פרא אדם. הגר קראה לבאר לחי ראי, ולמלאך אל-ראי וחזרה אל אברהם.

לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל מצחק ומכיוון שלא רצתה שישמעאל יירש את אברהם יחד עם יצחק, בקשה מאברהם לגרש אותו ואת הגר. אברהם התייעץ עם האל, והאל הסכים עם שרה, והגר נשלחה מבאר שבע. אברהם צייד אותה בלחם ומים. הגר איבדה את דרכה במדבר, וכשנגמרו המים הניחה את ישמעאל בנה תחת שיח, והתיישבה במרחק מה ממנו כדי לא לראות במותו. האל שמע את בכיו של ישמעאל והראה להגר באר מים (בראשית, פרק כ"א). הגר נשארה במדבר פארן, שם גדל בנה והפך לקשת, לוחם המתפרנס על ציד בחץ וקשת, והיא השיאה אותו לאישה ממצרים.

עפ"י פירוש חז"ל: דמותה של קטורה המוזכרת אף היא כאשתו של אברהם היא הגר עצמה, שכונתה קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטֹ‏רת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם" (רש"י, בראשית, כ"ה, א).

הגר היא הדמות הראשונה בתנ"ך שמסופר אודות בכייה‏ [מאיר שלו, "ראשית" פעמים ראשונות בתנ"ך] "וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם ... וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ".

באסלאם: הגר אינה מוזכרת בקוראן אבל הפרשנות המסורתית לפסוק:

"הנה הושבתי מצאצאי בעמק לא מקום זרע אצל ביתך הקדוש, אלוהינו, למען יערכו התפילה". (קוראן, פרשת אברהם, תרגום יואל ריבלין)

הפרשה מייחסת אותו לסיפור הגר וישמעאל. בחאג' נוהגים עולי הרגל לרוץ בין גבעות הא-סאפא והא-מארוואה שם על פי המסורת הלכה הגר הלוך ושוב שבע פעמים עד שמצאה מים מבאר הזמזם.

בנצרות: עפ"י האיגרת אל הגלטים, סיפור הגר ושרה הוא אלגוריה לשתי הבריתות, החדשה (שרה) והישנה (הגר): "כי כתוב שני בנים היו לאברהם האחד מן האמה והשני מן החופשיה: ובן האמה נולד לפי הבשר ובן החופשיה עפ"י ההבטחה. והדברים הם משל כי אלה הן שתי הבריתות האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר: כי [הגר] סיני הוא הר בערב והוא כנגד ירושלים של עתה כי בעבדות היא עם בניה: אבל ירושלים למעלה חופשיה היא והיא אם כולנו". (איגרת שאול אל הגלטים, פרק ד', תרגום דליטש)