נעמה בת חנוך אשת נח
כתוב בספר יוחסין: "נעמה
אשת נח הייתה בת חנוך".
ההיפך מדברי
חז"ל שאמרו: "נעמה הייתה אחות תובל-קין ובתו של למך".
רש"י ורבי אבא
אמרו: "נעמה אשתו של נח הייתה, למה נקרא שמה נעמה – שהיו מעשיה נעים".
ורבנן אמרו: "נעמה אחרת הייתה, ולא
היא אחות תובל-קין".
ולמה קורין אותה נעמה - שהייתה מנעמת בתוף
לע"ז.
משתמע מזה שרבנן גם כן סבר כדעת הספר
יוחסין שהיא הייתה בת חנוך. ואם כן פלא הוא למה כתב רש"י שאשת נח הייתה נעמה
אחות תובל-קין כרבי אבא ולא כרבנן. ניתן לומר בהבנת רש"י, שטעמו הוא מפני
שרבי אבא דרש נעמה, שהיו מעשיה נעים. רש"י כרבי אבא השמיע חידוש שאף זו שהייתה
אחות תובל-קין גם לה היו מעשיה נעים.
מקור דבריו של רש"י "בבראשית רבה",
ונראה שיסוד לשוני ופרשני עומד מאחורי מדרש זה. לשם הבנתו, נצטרך לחזור בקיצור על
המהלך הסיפורי של פרשת בראשית כולה.
סיפור הבריאה, כידוע, מסופר באופן כפול:
הפרק הראשון בספר בראשית, מספר את סיפור הבריאה במידת שם אלוהים, ואילו הפרק השני
מספר את סיפור הבריאה במידת שם הוי"ה המצורפת למידת שם אלוהים.
הסיפור העוקב, חטא גן העדן, מתואר אף הוא
באופן כפול: כפי שהוכחנו במקום אחר, הפרק הרביעי בספר בראשית קדם לפרק השלישי
מבחינה כרונולוגית - כלומר, סיפור הרצח של הבל, וגירושו של קין מגן עדן, קדם לחטאם
של אדם וחווה. זכינו לשני תיאורים לגירוש מגן עדן: הגירוש הראשון
הוא גירושו של קין, בעקבות חטא הרצח, וזה מה שמתואר בפרק הרביעי; ואילו הגירוש
השני הוא גירוש אדם וחווה מגן עדן, בעקבות חטא גילוי העריות, והוא מתואר בפרק
השלישי בספר בראשית.
גם חלוקת השמות מאפיינת את הכפילות הזו:
סיפור הגירוש של אדם וחווה מתואר במידת שם אלוהים, או במידת שם הוי"ה המצורפת
למידת שם אלוהים, ואילו הפרק הרביעי מסופר בשם הוי"ה. לקראת סוף הפרק הרביעי
מופיע תיאור השושלת של בני קין. תיאור זה לוקח, אף הוא, חלק בכפילות מסוימת, שהרי
בפרק החמישי של ספר בראשית מתוארת באריכות שושלת אחרת, זו שנבעה מאדם הראשון דרך
שת.
עיון משווה בשתי השושלות הללו, מגלה קווי
דמיון מפתיעים.
כמעט כל השמות חוזרים על עצמם, בדרך כלל
לפי אותו הסדר, עם שינויי הגייה קלים:
אנוש מקביל לאדם, קין (בנו של אדם)
מקביל לקינן (בנו של אנוש);
חנוך, בנו של קין, מופיע גם בשושלת של בני אנוש
(אמנם, כאן משתנה קצת הסדר);
מהללאל, בנו של קינן, הוא מחוייאל שהיה
נכדו של חנוך בן קין;
החוליה המקשרת בין מחוייאל לחנוך
היא עירד, ומקביל אליה ירד - החוליה המקשרת בין חנוך לבין מהללאל
בשושלת בני אנוש.
אנו ממשיכים, בדור הבא, עם שם מקביל נוסף
בשתי השושלות;
מתושלח בשושלת בני אנוש, ומתושאל בשושלת
בני קין.
הצאצא הבא, בשתי השושלות, הוא למך.
אנו מצפים שגם החוליה האחרונה בשרשראות
הללו תבטא את ההקבלה הזו.
בשושלת בני אנוש מוליד למך את נח, ונראה
שהמקבילה של נח בשושלת בני קין היא נעמה.
נראה שנעמה (בהגייה העתיקה) איננו
נבדל מנחמה. הגייתה של החי"ת באופן גרוני, קרובה מאוד להגייתה של העי"ן,
ואנו מוצאים חילופים רבים מסוג זה במקרא.
גם החוליה האחרונה בשושלות של קין ושל אנוש, מקבילות זו לזו. נח
הוא בן זוגה של נעמה, בהיות שניהם ביטוי ליסוד הנחמה שאליו כמהו וציפו בני הדור שלהם. ייתכן, שזהו גם היסוד שעמד מאחורי דרשתם של חכמים. שתי השושלות התפתחו
בנפרד, עד לשלב שבו התפצלו לבן ולבת. בשלב זה של נח ונעמה, יכול היה להיווצר
האיחוד ביניהם, וזאת כמפתח לעולם החדש שעתיד להיבנות לאחר המבול שירד לעולם.
מדרש (בראשית רבה כ"ג, ד') מכנה את
אשת נח בשם נעמה (מוזכרת בספר בראשית פרק ד' פסוק כ"ב כבתו של למך מאשתו צלה).
זאת למרות, שכתוב בספר "מעם לועז" (בראשית
א') שאין זה הגיוני מבחינת הדורות, מכיוון שנח נולד כמה דורות אחרי למך, וכי היא
הייתה יותר גדולה ממנו בשלוש מאות שנה ביום החתונה?!
עוד סתירה מובאת שם:
שהקב"ה קילל את למך שאחרי שבעה דורות יימחה זרעו. אז איך עברה "נעמה אשת
נח" את דור המבול, ועשתה את המשכיות העולם?! הרי הקב"ה קילל את למך
שיימחה זרעו. כך שלא הגיוני ששמה היה נעמה.
מקור אחר (ספר היובלים פרק ד', פסוק
מ"ו) מכנה את אשת נח בשם אמזרה (אמזרע) בת רקיעאל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה