סרח או שרח בת אשר בן יעקב אבינו
בין רשימת השמות של בניו ונכדיו של יעקב
שירדו למצרים, אנו מוצאים (בראשית מ"ו, י"ז)
אזכור חטוף של שרח, בתו של אשר. [ישנן דעות לפיהן שרח הייתה בת חורגת לאשר - בת אשתו בלבד.
ראו גרסת הרמב"ן לפירוש אונקלוס - מובא בפירושו על במדבר, כ"ו, מ"ו]
דמותה של שרח או סרח מוזכרת במדרשים
בהרחבה. ומתוארת כאישה גיבורה וחכמה שאפילו גדולי הדור באים לבקש את עצתה.
הכתב והקבלה: "ושרה אחותם" - רמב"ן
כתב שלא הייתה בתו, כי עם בת אשתו... וכדבריו אמר בספר הישר: "אשת אשר הייתה הדורם
בת אבימלך בן עבר בן שרו, והיא הביאה עמה מעבר הנהר את שרח בתה, והייתה בת ג' שנים,
ותגדל הנערה בבית יעקב". והדברים תמוהים, אם כן איך נחשבה בכלל שש עשרה נפש
שילדה זלפה ליעקב, ואף אם נדחוק לפרש ותלד שגידלה אותה זלפה, עדיין יקשה איך נחשבה
בכלל שבעים נפש, כיוון שאינה מיוצאי ירך יעקב, וקרא אמר הבאים ליעקב יוצאי ירכו (בראשית
מ"ו, י"ז).
שרח מבשרת ליעקב: עוד יוסף חי!
אולי הסיפור המפורסם ביותר על שרח הוא
הסיפור הבא:
לאחר שנים בהם יעקב חשב כי בנו האהוב יוסף
נטרף למוות ע"י חיות אכזריות, פגשו האחים את יוסף בתור שליט מצרים. יוסף ביקש
מהם למהר הביתה ולהביא עמם את אביו הזקן, וכסימן הוא שלח עמם עגלות.
האחים חששו כי בשורה פתאומית עלולה להזיק
ליעקב. הם חיפשו דרך מקורית לעשות זאת, ולבסוף החליטו לבקש מנכדתו שרח לעשות זאת
בחכמה. [בפירוש בעל הטורים על דברים ל"ג, כ"ד הוא מציין כי שרח
הייתה נביאה, ולפיכך ידעה על מכירת יוסף למרות שהאחים נשבעו לא לספר לאיש]
בספר מדרש הגדול (ויגש מ"ה, כ"ו): מובא כי היא חיכתה עד שיעקב החל להתפלל ואז עמדה
לפניו ושאלה בחרוזים: "יוסף במצרים? יולדו לו על ברכיים - מנשה ואפרים?"
הדברים נכנסו לליבו וכאשר הוא ראה את העגלות ששלח יוסף, הוא הבין כי בנו יוסף אכן
חי.
יונתן בן עוזיאל מביא בתרגומו על התורה (בראשית מ"ו, י"ז) את המשפט הבא: "בזכות שבישרה שרח ליעקב שיוסף חי, זכתה להיכנס
בחייה לגן עדן."
גרסה ציורית יותר מובאת בספר הישר (לפרשת ויגש): "לפיה
שרח ניגנה בכינור ושרה לפני יעקב שיוסף חי ומלך במצרים, ויעקב בירך אותה שהיא תחיה
לעד".
שרח מוזכרת כאשר משה ואהרון באים לפני בני ישראל
ומכריזים כי הם שליחי האלוהים וכי הם עומדים לגאול את ישראל ממצרים.
המדרשים (תנחומא קט"ז, שמות רבה ה, י"ג) מספרים כי זקני ישראל לא ידעו האם להאמין לדבריהם
או לא. הם ידעו כי שרח קיבלה מאשר אביה - שקיבל מיעקב אביו
- את סוד הגאולה, ולפיכך הלכו לשאול לדעתה. כשהם סיפרו על הניסים
שחולל משה, הדבר לא הרשים אותה. אך כשציטטו את דברי משה בשם האלוהים "פקוד
פקדתי אתכם" היא אמרה: "זהו הגואל האמיתי! כך אכן קיבלתי מאבי, כי השליח
שיבוא לגאול את עם ישראל ממצרים ישתמש במילים אלו".
ילקוט ראובני: "סרח בת אשר נשתיירה
מאותו דור, תמה והלא מכיר ויאיר בן מנשה נולדו בימי יעקב והיו מבאי הארץ, ולמה לא
שאלו אותם, והם היו מבניו של יוסף", ויש לומר שסוד הגאולה נמסר לסרח, כדאיתא
בפרקי רבי אליעזר: "וכיון שבא משה הלכו זקני ישראל אצלה, לפי שכבר נכשלו
ע"י בני אפרים שיצאו שלושים שנה לפני הקץ, ונמלכו עתה בה, ואמרה להם: מה לשון
אמר לכם, אמרו לה: פקוד פקדתי, אמרה להם: אם כן הוא, והלך גם משה אצלה..."
(שמות)
היכן קבור ארונו של יוסף?
סוד נוסף שידעה שרח היה היכן קבור ארונו של
יוסף. בטרם מת, השביע יוסף את אחיו כי כאשר הם ייגאלו ממצרים הם ייקחו עמם את
ארונו ויקברו אותו בארץ ישראל. כאשר הגיעה השעה, חיפש משה רבינו את ארונו של יוסף
ברחבי מצרים אך ללא הצלחה. ללא הארון לא יוכלו בני ישראל לצאת ממצרים, והיחידה
שנשארה בחיים מאותו הדור הייתה שרח, אחייניתו של יוסף. "הלך משה אצלה, אמר לה: כלום את יודעת היכן יוסף
קבור?
אמרה לו: ארון של מתכת עשו לו מצרים,
וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו." [תלמוד בבלי, מסכת סוטה י"ג] בזכות מידע זה, יכל משה להוציא את ארון יוסף
ולקיים את השבועה העתיקה.
אריכות הימים של שרח
בזכות תושייתה של שרח, היא זכתה לברכה
מיוחדת: אריכות ימים. בפעם הראשונה ש-שרח מוזכרת במקרא בירידת יעקב למצרים, היא
מוזכרת שוב בפעם השנייה זמן קצר לפני שבני ישראל נכנסו לארץ (במדבר כ"ו, מ"ו: "ושם
בת-אשר, שרח."). רש"י מציין: "אזכור זה נאמר בגלל
שמאות שנים לאחר הירידה למצרים, היא עדיין הייתה בחיים".
להלן סיפור שהתרחש שנים רבות לאחר שנכנסו
בני ישראל לארץ: בתקופת מלכות דוד המלך, אדם בשם שבע בן בכרי הכריז
מרד בדוד. לאחר מרדף הוא נסוג לתוך עיר בשם אבל בן מעכה. יואב בן צרויה, מפקד
הצבא, מטיל מצור על העיר ומנסה לפרוץ את החומה, אך אישה חכמה מנהלת איתו משא ומתן
ומבקשת ממנו שלא להשחית את העיר כולה בעוון שבע בן בכרי. בסופו של דבר, המורד מוצא
להורג והכול בא על מקומו בשלום.
בחכמתה אמרה: הרי הוא והם נהרגים, שאינו
יכול להימלט, שנאמר: אין דוחין נפש מפני נפש, שהחומות נהרסו, ואי אפשר להימלט, רבי
שמעון אמר: אמרה להם, המורד במלכות בית דוד חייב מיתה (שמואל ב', כ', כ"ב:
ותבוא האישה אל כל העם בחכמתה...).
מי הייתה אישה חכמה זו? המדרש (ילקוט שמעוני שם) מציין כי זו הייתה שרח בת אשר. במסגרת המשא ומתן
אומרת האישה החכמה "אני שלומי אמוני ישראל!", רמז לכך שהייתה זו שרח בת
אשר ש-השלימה את מספר בני ישראל (בפסוק נאמר, כאשר
יעקב ובניו ירדו מצרימה, הם מנו שבעים איש. לפי חשבון אחד, שרח הייתה ה-70 במספר).
רש"י: "שלמי אמוני - ...ומדרש
אגדה, סרח בת אשר, שהשלימה נאמן לנאמן, על ידה נגלה ארונו של יוסף למשה, והגדתי
ליעקב שיוסף חי (שמואל ב', כ' י"ט).
להלן סיפור המופיע במדרש (פסיקתא דרב כהנא, בשלח י"א, י"ג):
בבית המדרש ישבו החכמים ולמדו את סיפור
יציאת מצרים.
רבי יוחנן דרש את הפסוק "והמים להם
חומה מימינם ומשמאלם" והסביר: "המים הפכו כחומה אטומה. השקיפה סרח בת
אשר ואמרה: אני הייתי שם, והמים היו עשויים כמו חומה שקופה ומאירה (עשויה זכוכית)".
בית עלמין על שם שרח באיראן
מסורות המגיעות מיהדות פרס מספרות כי בקרבת
העיר איספהן יש בית עלמין על שם שרח, בו קבורים יהודי העיר ואף קבר אחד המיוחס
לשרח עצמה (אם כי כאמור לעיל במדרשים נאמר כי שרח נכנסה לגן עדן בחייה).
סגולות מיוחדות
קיימות סגולות שונות בהן היא מוזכרת. כך
למשל ישנן עדויות בהם נוהגים לומר: "ושם בת אשר שרח" בהבדלה, וסגולות אחרות
הקשורות בשמירה על העין הרע או לנסיעה בטוחה. [ספר רפואה וחיים מירושלים, וחמדת ימים בשם הרמב"ן]
חזקוני: "ושם בת אשר שהייתה ידועה
ביותר במעשים טובים ובחסידות, כתוב בה ושם" (במדבר כ"ו, מ"ו).
אין ספק כי דמותה של שרח (סרח) היא דמות מרתקת,
הממשיכה לעורר השראה עד היום בשל חכמתה וצדקותה.
בת כמה מתה
השבמחק