המשך - הנשים במשפחת יעקב אבינו - אסנת אשת יוסף

אסנת אשת יוסף

אָסְנַת בַּת פּוֹטִיפֶרַע כֹּהֵן אוֹן, דמות מקראית, אשת יוסף, שניתנה לו על ידי פרעה ואמם של ילדיו אפרים ומנשה שנולדו במצרים.

יש שזיהו את אביה פוטיפרע כהן און עם פוטיפר שר הטבחים.

חוקרים סבורים שמקור שמה הוא מהאלה נת, שנחשבה לאלת הדלתא המערבית.

עפ"י פרקי דרבי אליעזר: היא הייתה בתה של דינה בת יעקב שנולדה מהאונס שלה ע"י שכם בן חמור, והיא אומצה ע"י אשת פוטיפר שהייתה עקרה.‏

התנ"ך אינו מספק מידע נוסף על אסנת, אך בספר החיצוני יוסף, אסנת  מיוחסים לה סיפורים נוספים; היא מתוארת כבתולה הדוחה מספר מחזרים בעלי מעמד גבוה מזה של יוסף, כאשר יוסף אינו מוכן להינשא לאישה פאגאנית. על מנת לזכות באהובה, יוסף, היא נועלת עצמה במגדל על מנת לקבל את אלוהי ישראל, באותו מגדל מבקר אותה מלאך שמקבל את רצונה להמיר את אמונתה. כעת יוסף מוכן לקבל את אסנת כאישה, אך בנו של פרעה רוצה את אסנת לעצמו וקושר כנגד יוסף, בעזרת שניים מאחיו של יוסף, להרגו. בנימין, אח נוסף של יוסף מתערב ומציל את יוסף מהקשר, ובנו של פרעה מוצא להורג. אסנת סולחת לשני הקושרים האחרים, והיא ויוסף שולטים על מצרים במשך 48 שנים.

יש מדרשים המייחסים את אסנת לדינה: "בת שש שנים הייתה דינה כשהולידה את אסנת משכם...". [מסכת סופרים הוספה א', א', ה"ה]

וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל: "וקרא פרעה שמיה דיוסף גברא דטמירן מפרסם ויהב ליה ית אסנת דילדת דינה...". [בפסוק נ' מתרגם: אסנת שגדלה בבית פוטיפר, ושוב בפרק מ"ו, פסוק כ': "אסנת בת דינה וגדלה בבית פוטיפר". וכך בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"ה ופרק ל"ז), בפירוש רבנו בחיי על התורה, בפירוש דעת זקנים מבעלי התוספות, וכן בדברי החיזקוני ובעל הכתב והקבלה (בראשית מ"א, מ"ה).]

"יצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות, ושללה (שכם) ושכב עמה, והרתה וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להורגה, שאמרה (דינה): עכשיו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באוהלי יעקב. הביא (יעקב) שרץ של זהב, שם הקדש כתוב בו, ותלה על צווארה (של אסנת) ושלחה והלכה, והכול צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך, והורידה למצרים לבית פוטיפרע... והייתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת". [פרקי דרבי אליעזר (היגר) -"חורב" ל"ז] פדר"א והחיזקוני מציינים כי בקשו בני יעקב להרגה, ופדר"א מוסיף את הסיבה: "שיאמרו שיש בית זנות באוהלי יעקב".

יש מחז"ל שאינם מסכימים לכך שאסנת היא בת דינה, וסוברים לפשוטו, שאסנת אכן הייתה בת פוטיפרע, [רבנו בחיי, בראשית מ"א, מ"ה: "ומה שכתוב בת פוטיפרע, מפני שגדלה בביתו, שכן דרשו רז"ל כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". יש הסוברים שאין זה פוטיפר אדוניו לשעבר של יוסף, והסיומת 'רע' רומזת לאלוהות מצרית. ראה רשב"ם לפסוק, ויש הסוברים שאותו פוטיפרע הוא פוטיאל שאחת מבנותיו נשא לו אלעזר בן אהרון לאישה. אונקלוס תירגם: רבא דאון (השר של און), ומוסיף הדעת מקרא ש"קשה להעלות על הדעת שכהן לאלוהות מצרית ישיא בתו לעברי, כשהוא עצמו מנוע מלאכול איתו לחם, ככתוב בבראשית מ"ג, ל"ב". רבנו בחיי, (בראשית מ"א, מ"ה) סובר "ודעתי לומר כי פוטיפרע היה שר משערי פרעה, וכאשר נסתרס ושנו את שמו פוטיפרע, נתבייש בדבר, ונעשה כומר בבית ע"ז...".] והתגיירה. "ויש עוד נשים חסידות גיורות כשרות מן הגויים, ואלו הן: אסנת, צפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב, רות ויעל."

[ילקוט השמעוני וישב, רמז קמו, אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תע"ד.

ובמדרש שמואל (בובר) פרשה כ"ח מסופר: כאשר ניסה דוד להתאונן על הגרים הגבעונים שביקשו להרוג את בני שאול, אמר לו ה' שישנם גם גרים כשרים, וכדוגמא הביא את אסנת: "באותה שעה אמר דוד: וכי בשביל הגרים עשה הקב"ה לעמי כך? אמר לו הקב"ה: אם תרחיק את הרחוקים סופך לרחק את הקרובים", צא ולמד מיהושע רבה, שבשעה שאמרו הגבעונים, 'עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו'... (יהושע י', ו'), באותה שעה אמר יהושע: וכי בשביל הגרים הללו אנו מטריחים על הציבור, אמר לו הקב"ה: אם מרחק אתה הרחוקים סופך לרחק את הקרובים, צא ולמד מהיכן הוא (מטעך לא מן הגרים), הדא הוא דכתיב: 'ויולד ליוסף ארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע' וכתיב למטה אפרים הושע בן נון (במדבר י"ג, ח').]

ואלה הסוברים שאסנת הייתה אמנם מצרייה, אך גיירה יוסף, מתקשים: "ואיך גייר את אסנת בת פוטיפרע שם במצרים? ואם נאמר שבאמת לא הייתה גיורת, נמצא דולדה כמותה, וממילא היה למנשה דין ב"נ". [שו"ת דברי יציב חלק חו"מ סימן נ']

משמעות שמה של אסנת מופיע בדברי רבנו בחיי והחיזקוני: "ולפי שגרשה יעקב מביתו והושיבה בתוך סנה אחד נקראת אסנת". [רבנו בחיי, בראשית מ"א, מ"ה]

יש אומרים ששמה בא מהמילה אסון, וכך קראה לה דינה לאחר האסון שפקד אותה. בספר עזרא ישנם אנשים הנקראים "בני אסנה". [עזרא ב', נ'] יש אומרים שצורת השם היא מצרית, ופירושה: של נֶת, כלומר השייך לאלילה נֶת, שפולחנה היה רווח בחבלי הדלתה המערבית במצרים. [האנציקלופדיה העברית, ערך אסנת]

אסנת גדלה בבית פוטיפר, שהיה בית מצרי טיפוסי, דהיינו ע"ז ופריצות: "בת פוטיפרע כהן און". דרשו רז"ל: פוטיפרע הוא פוטיפר ונקרא פוטיפר על שם שפיטם פרים ועגלים לע"ז, וזהו לשון פוטיפר, מפטם פר, והוא נקרא פוטיפר, ונקרא פוטיפרע על שם שנסתרס מאליו לפי שלקח את יוסף למשכב זכור". [רבנו בחיי, בראשית מ"א, מ"ה] מספרת האגדה כיצד יום אחד "יצא פוטיפר לטייל עם נעריו והגיעו עד לחומה, שמע פוטיפר קול בכיית ילוד, אמר אל עבדיו: הביאו לי את הילד הזה, וראה פוטיפר את הטס (אשר שם יעקב על צווארה), ואמר: בת גדולים היא, הוליכוה לביתי, והביאו לה מינקת, ובעבור שגדלה נקראת בתו". [מדרש אגדה (בובר), בראשית מ"א]

אשת פוטיפר גידלה את אסנת, והיא הייתה עדה לניסיונה של אשת פוטיפר לפתות את יוסף, ובזכותה ניצל יוסף ממוות: לאחר שאשת פוטיפר סיפרה לפוטיפר על מעשי יוסף בה, כביכול, והוא רצה להרגו, אסנת היא זו שגילתה לאביה פוטיפר את האמת: "...אותו היום הלכו כולם לעבודה זרה והיא (אשת פוטיפר) עשתה עצמה חולה. כיון שחזרו הלכו חברותיה לבקרה אמרו לה: מה לך שפניך כך? ספרה להן כל המאורע. אמרו לה: אין לך תקנה אלא אמרי לבעלך כך וכך ויחבשנו בבית האסורין. אמרה להן בבקשה מכן שתאמרנה כל אחת ואחת [לבעליכן ] שאף לכן תבע, ועשו כן. ונכנסו כל השרים לחצרו של פוטיפר וספרו לו. רצה (פוטיפר) להרגו (את יוסף), אמרה ליה: אל תהרגנו ותאבד מעותיך אלא תחבשנו. אפילו כן רצה להרגו עד שבאת אסנת בסתר אל פוטיפרע ונשבעה לו וספרה האמת. אמר לה (הקב"ה) חייך, הואיל ואת לומדת עליו זכות, שבטים שאני מעמיד, ממנו על ידך הם באים". [ילקוט שמעוני, בראשית, ל"ט, רמז קמו.]

אסנת הייתה יפה, תמה במעשיה, והיא זו שביקשה מיוסף שיצילנה מיד פוטיפר. [מדרש אגדה (בובר), בראשית מ"א, מ"ה]

כבר בימיה אצל פוטיפר הייתה צדקת: "כי לבן ופוטיפר אף שהיו רשעים היו בין באי ביתם (רחל ולאה, אסנת בת פוטיפרע) צדיקים הראויים לברכה". [מהרש"א, עיונים, הרב ע' שטיינזלץ, סנהדרין ל"ט, ע"א] ועוד נאמר במיוחד על אסנת "הצדקת הזו". [פסיקתא רבתי (איש שלום), פרשה ג']

אחת מתוצאות פתרון החלומות של פרעה היא נתינת אישה ליוסף: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם".

יוסף חשב את אשתו לצדקת, והיא זו שאמרה ליוסף שייקח את בניו לברכם מפי יעקב: "אסנת אמרה לו: כך שמעתי, שכל המקבל ברכה מפי צדיק כאילו קיבלה מפי השכינה, קח בניך כדי שיברכם". [מדרש גדול, ירושלים, תש"ז, בראשית מ"ח, א'] וביקש מאביו, שסירב לברך את בניו, שיברכם בזכות צדיקותה של אשתו. "ואמר יוסף לאבוי בניי הינון דיהב לי מימרא דיי כדין כתבא דעליה נסיבית ית אסנת ברת דינה ברתך לאינתו (בני הם שנתן לי בדבר ד' כזה הכתב שעליה: שא את אסנת בת דינה בתך לאישה). ואמר קרבינון כדון לותי ואיבריכינון". [תרגום יונתן, בראשית מ"ח, ט']

יעקב נעתר לבקשה זו, בגלל אסנת: "...שהביא את אסנת ... לפני אביו, ואמר לו: אבא, בבקשה ממך, אפילו בשביל הצדקת הזו, אמר לו (יעקב): "קחם נא אלי ואברכם", [בראשית, מ"ח, ט'] הביאם אצלו, התחיל מגפפן ומנשקן ושמח בהם". [פסיקתא רבתי (איש שלום), פרשה ג']

"אסנת בת פוטיפרע כהן און" נזכרת כאן בפעם הראשונה, בנישואיה ליוסף.
חזקוני סובר שהיו אלה נישואי תועלת: "הוקשה לו: יוסף שהיה מלך, איך נשא בת הדיוט? [בעלי התוספות, ועיין בחזקוני, בראשית מ"א, מ"ה] אם ייקח אחרת, אפילו גדולה הימנה, היה מתיירא שמא יאמר פוטיפר לבניו: עבדי הם, שהרי קניתי את אביהם לי לעבד, אבל כשנשא בתו, לא היה מבייש בני ביתו. דבר אחר: לקחה, כדי לפרסם שלא שכב עם אמה". "וכשעבר יוסף בכל ארץ מצרים יצאו כל הנשים לראות יופיו של יוסף כדכתיב בנות צעדה עלי שור וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט וזו לא היה לה מה לזרוק וזרקה לו הקמע שהיה בצווארה ועיין בו וראה שהיא מזרעו של יעקב ונשאה".

פרעה "ביקש לחתן את יוסף עם אחת ממשפחות האצולה המצרית, וזאת כדי להוסיף לו כבוד ויקר. נישואין אלה הם דוגמה לנישואין דיפלומטיים-מדיניים שרווחו בימי דוד ושלמה". [דעת מקרא, בראשית ח"ג, מ"א, מ"ה. בעניין נישואים 'דיפלומטיים', ראה: מ"א, ג', א']
המילים 'וייתן לו' הן "לשון נישואין הנעשים בדרך של משא ומתן". [דעת מקרא, בראשית ח"ג, מ"א, מ"ה]

אסנת פועלת באופן אקטיבי ולראשונה נפרדת מהקמע שעל צווארה. גם היא יודעת מה שהכול יודעים: כי יוסף עברי הוא, [אשת פוטיפר, פרק ל"ט, י"ד, י"ז. שר הטבחים, מ"א, י"ב. המצרים בבית המלך, מ"ג, ל"ב] והיא משליכה נפשה מנגד. מסירות נפש יש כאן, שכן אם לא יישא אותה יוסף לאישה - היא תישאר ללא הקמע, ללא הקשר היחיד שלה למקורה ולשורשיה.

יוסף יודע שיום יבוא והוא יתבקש ליתן דין וחשבון על מעשיו ואכן באמצעות הכתב המוצנע אצלו הוא מוכיח ליעקב כי צאצאיו אינם מבני חם אלא מבני יעקב: "...ומה עשה יעקב? קשר לה כתב בצווארה וכתוב בו: כל המדבק ביך מדבק בזרעו של יעקב. ויוסף שנשאה ראה הכתב ההוא והצניעו". והוא שאמר לאביו "בני הם אשר נתן לי אלוהים בזה" הראה לו הכתב הזה. והוא שאמר לאביו בני הם אשר נתן לי אלוהים בזה - הראה לו הכתב הזה". [רבנו בחיי, בראשית מ"א, מ"ה]

פוטיפרע היה אדם רם יחס שירד מגדולתו: "בת פוטיפרע כהן און - הוא פוטיפר... לשון רש"י... כל 'כהן' משרת לאלוהות, חוץ מזה שהוא לשון גדולה, שהרי שר הטבחים היה... ואני אומר כי לדברי רבותינו היה פוטיפר שר לפרעה, וכאשר נסתרס בגופו והכירו בו, וקראוהו פוטיפרע, נתבייש בדבר ופירש משרתו, והכניס עצמו בבית עבודה זרה, ונעשה כומר לעבודה זרה כי כן מנהג הנכבדים... והאמת כי לשון כהונה שרות, אבל לא לאלוהות בלבד... שהם משרתי המלך..." (רמב"ן, בראשית מ"א, מ"א).

אסנת הייתה מיועדת ליוסף מיום לידתו: "יוסף שלא נולדה זוגתו עמו, שהייתה אסנת בת דינה ראויה לו לאישה". [פרקי דרבי אליעזר (היגר) - חורב לה]

כל מה שנצטער יוסף בניסיון שנתנסה בו עם אשת פוטיפר, היה לו ליתרון: "כל דבר שנצטער יוסף עם אדוניתו, היה לו יתרון ממנה, למה? שנטל את בתה". [בראשית רבה (וילנא), פרשה פ"ט] יוסף סיפר לאביו שקיבל את אשתו מהמלך. [רמב"ן, בראשית מ"ח, י"ד]

ליוסף לא הייתה אישה אחרת. [רד"ק, בראשית מ"ה, נ']

אם אמנם אסנת הייתה בת דינה, יוסף נשא לאישה את בת אחותו. אך אם הייתה בת פוטיפרע, היאך נשא לאישה נכרייה? בעל באר מים חיים מתייחס לשאלה זו ואומר: "קשה, איך לקח יוסף אישה במצרים שהיא מבנות חם המקוללין? וכמה הזהירו אברהם ויצחק שלא ייקחו מבנות כנען עבד עבדים, והיה לו לבקש מזרע של שם". [באר מים חיים, פרשת מקץ] ואמנם כך סובר המדרש"... [קהלת רבה (וילנא), פרשה ח'] בגרים שהם באים ועושים תשובה... רבי בון אמר: צדיקים הלכו לשם ויבואו, כגון יוסף לאסנת".

אסנת שותפה לסודו של יוסף
"דומה שנתקיים באסנת הכתוב בבת מלך שנישאה למלך ישראל: "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיך", [תהילים, מ"ה, י"א] היא שכחה את ילדותה ובית 'אביה' ונקשרה ליוסף ולמשפחתו כליל. [דעת מקרא, בראשית ח"ג, מ"א, נ']

אסנת הייתה שותפת לסודו של יוסף אודות משפחתו, ושמחה בשמחתו כאשר נפגש עם בנימין: "נטל יוסף מנה שלו ונתנה לבנימין, נטלה אסנת מנה שלו ונתנה לבנימין. לכך נאמר 'ותרב משאת בנימין'". [בראשית רבה (וילנא), פרשה צב]

כאשר נודע לה על בוא האחים - הייתה בסוד העניין ולא גילתה דבר. כמו כן, חינכה היטב את ילדיה על אף ההשפעות המצריות שהיו נתונים בהן.

יחס יוסף לאסנת
יוסף נאלץ להסביר לאביו שאסנת כשרה: "'ויאמר יוסף אל אביו בני הם' וכשרים כמותי, אשר אין בהם פגם. 'אשר נתן לי אלוהים' בהיתר ניתנו לי, מאת הקב"ה, כעניין שנאמר 'לא תתעב מצרי', [דברים, כ"ג, ח'] והלא דברים קל וחומר, ומה עמון ומואב שנאמר בהן, 'לא יבא בקהל ה', [שם, שם, ג'] כתוב 'עמוני' ולא עמונית 'מואבי' ולא 'מואבית', מצרי דכתיב ביה 'לא תתעב מצרי', אינו דין שתהא מצרית כשרה לבא בקהל? וכך אנו דורשין לכבודו של יוסף, ואעפ"כ עיקר הדין כך הוא, שהרי לכך נאמר אשר נתן לי אלהים, שבהיתר נולדו לו מאסנת בת פוטיפרע... כיון ששמע יעקב כך שמח שנתן גדולה לראוין לה, ויאמר 'קחם נא אלי ואברכם' כדרך שהאב מברך את בניו, שכך אמרתי לך כבר: [בראשית, מ"ח, ה'] 'אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי': [שכל טוב (בובר), בראשית מ"ח]

מתרגם יונתן את שאלת יעקב: "מן מאן אתילידו לך אילין?" ממי נולדו לך אלה. רק אחרי תשובת יוסף "בני הם אשר נתן לי אלוקים בזה" - בזה הכתב שנשאה אסנת על צווארה [כפי שמסבירים חז"ל, מילת 'זה' מורה על הצבעה באצבע על הדבר: "ד"א החדש הזה לכם זה אחד מד' דברים שהראה הקב"ה למשה באצבעו לפי שהיה מתקשה בהן הראהו" (שמו"ר פרשה ט"ו, כ"ח). אף רש"י בפירושו לפסוק הולך בכיוון זה: "בזה הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה, וביקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו (על יעקב) רוח הקודש".] בו כתוב היה 'שא אותה לאישה' - מוכן יעקב לברכם: "קחם נא אלי ואברכם". יוסף הראה לאביו שטר אירוסין ושטר כתובה. [תרגום יונתן, מובא ע"י רש"י, בראשית מ"ח, ט']

יחס אסנת ליעקב
יעקב היה סבה של אסנת והיה גם חמיה. אסנת טיפלה ביעקב במסירות רבה, אך אין אנו יודעים את יחס יעקב אליה. "מי הגיד לו (שאביו חולה)? אסנת אשתו, שמשעה שירד אביו יעקב למצרים, היתה משמשת אותו, וכיון שראתה אותו חולה מיד שלחה ואמרה ליוסף". [אוצר המדרשים (אייזנשטיין), עמוד רכב]

שכר אסנת
"שזכתה אסנת בת פוטיפרע להזדווג למולים". [פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), בראשית מ']

"אמר לה (הקב"ה): חייך, הואיל ואת לומדת עליו (על יוסף) זכות, שבטים שאני מעמיד ממנו, על ידך הם באים". [ילקוט שמעוני, וישב, רמז קמו]

כלומר, בשלך ובזכותך. ועוד, נתברכה אסנת מיעקב, בשל כך, שמיהרה לבשר ליוסף שאביו חולה.

אעפ"י שהיא (אסנת) נולדה וגדלה בתנאים קשים ביותר, (לפי המדרש) הייתה בת דינה. אם הייתה בת פוטיפרע, הרי שתנאי חייה היו טובים ביותר, ואף על פי שחיה בבית רשעים, הייתה צדקת ואף הצילה את יוסף מחמת זעמו של אביה, רק בשל העובדה שידעה שלא חטא.