הַצְּלֶלְפּוֹנִי הינה דמות המוזכרת
במעורפל במקרא ובמדרשי חז"ל. יש הטוענים כי מדובר באשת מנוח, אם שמשון, אשר
שמה אינו מוזכר במקרא.
במקרא:
"בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל. וראיה בן שובל הוליד את
יחת ויחת הוליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי. ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמא
וידבש ושם אחותם הצללפוני". (דברי הימים א', ד', א'-ג')
הצללפוני הייתה ממשפחת כלב בן יפונה, משבט יהודה. אחותם של יזרעאל,
ישמא וידבש. היא הוזכרה בשמה עם שאר אחיה, ככל הנראה משום חשיבותה.
הרב ח"ד רבינוביץ (דעת סופרים) כותב: "שלושת האחרים פעלו
למען מעמדו של השבט - בין האנשים, ואחותם - בין הנשים".
במדרש:
עפ"י המדרש שמה של אשת מנוח ואמו של שמשון המוזכרת בספר שופטים
פרק י"ג ללא שם הוא "הצללפוני". המקרא מתאר כי אשת מנוח הייתה אישה
עקרה: "וַיְהִי- אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ
מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה" (שופטים י"ג, ב'). אולם, אישה עקרה
זו זוכה להתגלות מלאכית ובה מודיע לה מלאך ה' כי היא עומדת ללדת בן. המלאך גם
מודיע כי: "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שם, ה). ואכן, אישה זו זוכה ללדת את שמשון הגיבור שהיה שופט ישראל האחרון
עפ"י המקרא.
מקורות מדרשיים בהם מוזכרת "הצללפוני" כאם שמשון:
חכמי המדרש השלימו את שמה החסר, כפי שעשו לגבי דמויות אלמוניות רבות.
"אשתו של מנוח ואמו של שמשמון - צללפונית שמה" (בבא בתרא, צא, א'; במדבר רבא, י', ה').
"ולפי שראתה במלאך - נקרא שמה הצללפוני: שהיא פונה [רואה] את
המלאך, ואין צלל אלא מלאך. מדוע נאמר הצלל בשתי אותיות ל' ולא אמר 'הצל-הצלפוני',
שהרי המלאך נקרא צל ולא צלל? אלא לפי ששתי פעמים נראה לה המלאך, אחת בעיר ואחת
בשדה" (במדבר רבא, י', ה').
בבמדבר רבא, י', ה' הם קוראים לה 'הצללפוני' על סמך הכתוב: "ושם
אחותם הצללפוני" ודורשים את שמה לשבח: "ולפי שראתה במלאך נקראת שמה
'צללפוני', שהיא פונה במלאך [ראתה אותו פנים], ואין צלל אלא מלאך, כמה דתימא (על
המלאכים) "כי על כן באו בצל קורתי" (בראשית י"ט, ח').
ואילו בבבא בתרא, צ"א, ע"א מצוין שמה ללא אסמכתא וללא הסבר,
אך עם סיומת נקבית: "צללפונית" (נוסח אחר: הצללפונית).
"שבע עקרות הן כנגד שבעת ימי בראשית; השישית זו הצללפונית אמו של
שמשון, שנאמר: "ושם אחותם הצללפוני" כנגד יום שישי. ומה נברא ביום
השישי? האדם. ומה היה לאדם? מת ביד אשתו, שנאמר: "ולאדם אמר" וגו'. (בראשית ג', י"ז) ושמשון בנה מת על
ידי אשתו, שנאמר: "ויאהב אישה בנחל שורק ושמה דלילה" (שופטים ט"ז, ד'); "ויאחזוהו
פלשתים וינקרו את עיניו (שם, כ"א). (אגדת
בראשית, בובר, פרק נ"ג).
"סדין עשתה ותמכור" זו הצללפוני אמו של שמשון שהייתה דומה
לאישה שאורגת וטווה בשוק, מפני שלא פרה ורבה. (גנזי שכטר - א', 761)
"הייתה טווה ומוכרת בשוק ומגדלת את בנה, ולא עוד אלא, הייתה
יושבת ודורשת עד שהלילה התורה" (מדרש אשת חיל
בתמ"ד - ב', קמ"ט)
משמעות השם הצללפוני
קשה לעמוד על משמעות השם. יש המפרשים "הצללפוני" כלשון הצל
את פניי, כלומר, תן לצילך לכסות את פניי, פרוש עליי את חסותך. לפי זה, השם מביע את
בקשת העלמה המופנית אל האל. (קאסוטו מ' ד', הצללפוני, אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים,
1973)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה