רָחָב, נודעה בכינויה רחב הזונה, היא דמות
מקראית המתוארת כאחת שעסקה בזנות. היא מתוארת בספר יהושע בסיפור כיבוש יריחו, כאחת
שסייעה למרגלי יהושע במשימתם.
במקרא
עפ"י ספר יהושע, רחב הסתירה את המרגלים (עפ"י המדרש היו אלה
כלב בן יפונה ופנחס [מדרש בראשית רבה, פרשת ט"ז]) ששלח יהושע, וסייעה
לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא
הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה
שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא
את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה תקוות חוט השני בחלון ביתה אשר בחומה,
באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.
רחב הכניסה את המרגלים והחביאה אותם מפני מלך יריחו בפשתי עץ הערוכים
לה על הגג. ספרה להם כי כל יושבי הארץ פוחדים מפניהם, והשביעה אותם שיצילו את בני
משפחתה. המרגלים הבטיחו לה זאת בתנאי שלא תגלה הדבר. בני ישראל קיימו את הבטחת
המרגלים והם בעצמם באו אל בית רחב להצילה עם כל בני ביתה. רחב ישבה בקרב ישראל.
[יהושע ז', כ"ב-כ"ה]
כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי
שהובטח לרחב בידי המרגלים: "ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן ה' לכם את העיר
והייתה העיר חרם היא וכל אשר בה לה' רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית כי
החבאת את המלאכים אשר שלחנו" (יהושע ו', ט"ז-י"ז).
עפ"י המקרא, רחב הייתה אשה זונה: "וילכו ויבואו בית אשה
זונה, ושמה רחב" (יהושע ב', א').
בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו) נוצרה זהות בין המונח
"זונה" למונח "פונדקאית", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא
את מקצועה של רחב כ"פונדקאית". בעקבותיהם נגררו פרשני המקרא המסורתיים,
ופירשו שמקצועה היה "מוכרת מזונות" (רש"י).
הרד"ק הבחין בכך שכוונת התרגומים באומרם "פונדקאי" היא
כינוי לזנות. [למשל הפסוק: "שתיים נשים זונות", מתורגם: נשים פונדקן]
בתלמוד ובמדרשים
לפי התלמוד, התחתן יהושע עם רחב הזונה לאחר שנתגיירה. [מדרש רבה,
קהלת, פרשה ח', פסקה י"ג]
רחב הייתה בת עשר שנים כשיצאו ישראל ממצרים, ובת חמישים כשבאו לארץ
כנען, והיו לה קשרים עם כל השרים וגדולי המדינה, ולכן באו אליה המרגלים לשמוע ממנה
על העם. [זבחים קט"ז]
רחב נחשבה בין ארבעת הנשים היפות שהיו בעולם: שרה, רחב, אביגיל ואסתר.
[מגילה י"ד]
וגם הגיורות החסידות: הגר, אסנת, צפורה, שפרה, פועה, בת פרעה, רחב,
רות, יעל. [מדרש תלפיות, ענף גרים]
לאחר שנתגיירה נשאה יהושע ויצאו ממנה עשרה נביאים כוהנים (שם), והם:
ברוך, נריה, שריה, מחסיה, ירמיהו, חלקיהו, חנמאל, שלום, יחזקאל ובוזי. וי"א
אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה. [רות רבה פ"א]
התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי, [תנו רבנן, "ארבע נשים
יפהפיות היו בעולם: שרה, אביגיל, רחב ואסתר", בבלי, מסכת מגילה, דף
ט"ו/א] ומתאר את מעלליה המיניים של רחב. ["דאמר מר אין לך כל שר ונגיד
שלא בא אל רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה
שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון
ופשתים" (בבלי, זבחים, קט"ז ב'), (ילקוט שמעוני, שמות פרק י"ח)] עד
כדי כך נחשבה למושא תשוקה שרק אמירת שמה יכולה הייתה להביא לסיפוק מיני. ["אמר
רבי יצחק: כל האומר רחב מיד ניקרי (נעשה בעל קרי)". בבלי, זבחים, קט"ז
ע"א]
חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', הינה לפי חז"ל
צאצאית של רחב הזונה. ["רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו
מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה". בבלי, מגילה,
י"ד ע"ב]
לפי המדרש הנביא ירמיהו, נביא החורבן, ["אמר הקב"ה לישראל:
אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים כ', י"ז) ואתם לא
עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע ו',
כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים
בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא, איכה, פרשה א', ל"ד) ועוד בילקוט
שמעוני ופסיקתא דרב כהנא] וגם הנביא יחזקאל ["יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו
ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה. היה דבר ה' אל
יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב
הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני, במדבר פרק כ"ה)]
הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים שיצאו מחלציה. ["שמונה
כהנים ושמונה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם: ירמיהו, חלקיהו, ושריה, ומחסיה,
וברוך, ונריה, וחנמאל, ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של
רחב הזונה שנאמר מ"ב כ"ב וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן
ועשייה". (ספרי, פרשת בהעלותך, פיסקה כ')]
עפ"י הספרות המדרשית, מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות. [תנא
דבי אליהו, זוטא, פרק כ"ב]
בנצרות, עפ"י הברית החדשה (הבשורה עפ"י מתי, פרק א'), רחב
הייתה אמו של בעז, ובתוקף כך מיוחסת לאילן היוחסין של דוד המלך ושל ישו: "ספר
היוחסין של ישוע המשיח בן דוד בן אברהם: ...רם הוליד את עמינדב, עמינדב הוליד את
נחשון, ונחשון הוליד את שלמון. שלמון הוליד את בעז מ-רחב, בעז הוליד את עובד מ-רות
ועובד הוליד את ישי. ישי הוליד את דוד המלך".
רחב נחשבת לפרוטוטיפ של זכאי המוכס הגזלן, שאירח את ישו בביתו ביריחו
ובעקבות כך חזר בתשובה והחזיר את כל גזלותיו. (הבשורה עפ"י לוקס, פרק
י"ט, 1-10)
פרשנות
לפרשנותו של פרופ' יאיר זקוביץ, רחב מתגלה כאשה חכמה ודומיננטית
שמנצלת שעת כושר, ומנהלת את כל המהלכים, ואילו המרגלים מתוארים ככלי משחק בידיה.
הסמל העיקרי לכך שהיא משלשלת אותם מתוך ביתה שבחומה, והם תלויים על חבל כמריונטות
לשבט או לחסד. היא למעשה מצליחה לתמרן בין מלך יריחו לבין יהושע, ולהציל את עצמה
ואת משפחתה מגורלם של אנשי יריחו. לתפיסתו, הטעות של יהושע בשליחת המרגלים, עולה
לו בכך, שהוא לא יכול להוריש את כל אנשי יריחו כפי הציווי של משה, והוא נאלץ
להותיר אותה ואת משפחתה בקרב ישראל.
תעשה עוד דברים כאלה רק תתמקד בפרשנות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
השבמחק