אֵשֶׁת
יָרָבְעָם, דמות
מקראית, על דמותה מסופר בספר מלכים א', י"ד.
אשת ירבעם
היא אחות אשתו של שישק מלך מצרים, אשר ניתנה לירבעם לאישה. מנישואים אלו נולד בנם,
אביה.
תרגום
השבעים למלכים א', י"ב: מוסיף את שמה "אנו": "ושישק נתן
לירבעם את אנו אחות תחפניס הגבירה לו לאישה...". [יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן,
לא כך כתוב בתנ"ך, ת"א, ידיעות אחרונות, 2004, עמ' 199]
ירבעם, מלך
ישראל, שולח את אשתו (שמה לא מוזכר בסיפור המקראי) אל הנביא אחיה השילוני, אשר
בעבר הכריז על המלכת ירבעם למלך ישראל. ירבעם הנמנע ממפגש עם הנביא שולח את אשתו
כדי לדרוש על גורל בנו.
אשת ירבעם
מתבקשת ע"י בעלה להתחפש למרות עיוורונו של הנביא על מנת למנוע את זיהויה כאשת
המלך, כי אולי ירחם הנביא על אישה המתחננת לשלום בנה. [פנינה גלפז-פלר, ויולד: יחסי הורים וילדים
בסיפור המקראי, ירושלים, כרמל, 2006, עמ' 199]
אשת ירבעם נשלחת אל הנביא כשהיא מצוידת
בתשורה (במתנה) לנביא. אשת ירבעם מבצעת את השליחות. המחבר המקראי מוסר כי ה' מגלה
את אזנו של הנביא. מאמצי בני הזוג להסתיר את זהות האישה נכשל. הנביא מזהה אותה על
פי צעדיה ושואל אותה לפשר התנכרותה, התחפשותה. אשת ירבעם לא מספיקה לענות והנביא
מיידע אותה בדבר הפורענות אשר תבוא על בית בעלה. הוא מיידע אותה על מותו העתידי של
בניה אביה. עוד הוא מנבא כי הילד יהיה היחידי מבין המשפחה אשר יזכה לקבורה.
האישה שבה אל ביתה אשר ב-תִּרְצָה, בירת ממלכת ישראל.
בניגוד לנשים אחרות אשר שמן נפקד ומנסות
להציל את בניהן כמו האישה השונמית והאישה הצרפית, אשת ירבעם מקבלת את דברי הנביא
בשתיקה.
בספרו קדמוניות היהודים, מספר יוסף בן
מתתיהו: כי האישה ממהרת לספר לבעלה אודות נבואת הנביא. כמו כן, מתאר יוסף בן
מתתיהו את האישה כ"נבוכה ודואבת" ובכך מוסיף פרטים החסרים על הכתוב
במקרא. [יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים: ספר שמיני, ירושלים, מוסד ביאליק,
2002, עמ' 295]
ילדיה
אביה, שמת בהיותו תינוק, אחרי שהנביא אחיה
השילוני נתנבא על מותו.
נדב, נראה כי היה גם כן בנה, למרות שהדבר אינו
מוזכר במקרא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה