צְרוּעָה היא דמות מקראית, אמו של ירבעם בן נבט מלך
ישראל.
שמה מופיע בספר מלכים א', י"א,
כ"ו. מסופר עליה כי הייתה אלמנה.
השם צרועה הוא יחידאי במקרא. יש הטוענים כי
בשמה קיים לעג מהדמיון הצלילי למילה "צרעת", וזאת מפני שירבעם היה אחראי
לפילוגה של ממלכת ישראל. [יהודה אדרי, נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל,
קריית גת, דני ספרים, 2009, עמוד 219]
גם במדרש דברים רבה, נאמר: "מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את
ישראל בצרעת". [דברים רבה, פרשת עקב]
כך גם דורשים רש"י ורבי צדוק הכהן
מלובלין, שכתב: "ושם אמו צרועה
דענין טומאת צרעת בא ממידת הכעס ושורשו דירבעם".
תרגום השבעים לספר מלכים א', י"א - לא
מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צרדה", בן אישה אלמנה.
בתרגום השבעים לספר מלכים א', י"ב -
נמסר כי היה בן אישה זונה: "ויהי
איש מהר אפרים עבד לשלמה ושמו ירבעם ושם אמו צרועה זונה, וייתן אותו שלמה לנציב על
סבל בית יוסף".
על ירבעם מסופר כי היה משבט אפרים מן הצְרֵדָה (עיר מבוצרת טבעית על
צוק).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה