בָּשְׂמַת, דמות מקראית, שמה נזכר בספר בראשית, היא הייתה
בת ישמעאל ואשת עשו. [בראשית ל"ו, ג'; בראשית כ"ו, ל"ד, מצוין כי
היא בתו של אילון החיתי]
ב-בראשית ל"ו, ב': מופיע שמה של בשמת
כבתו של ישמעאל.
ב-בראשית כ"ו, ל"ד: מופיע שמה של
בשמת כבתו של אילון החיתי.
ב-בראשית כ"ח, ט': מופיע שמה של מחלת
כבתו של ישמעאל, במקום שמה של בשמת אשר מוצאה חיתי.
עפ"י משה ויינפלד (היה פרופסור בחוג
למקרא באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר המקרא משנת 1994): נפלה טעות מעתיק
בהעתקת רשימות היוחסין הללו ומכאן הקושי. [משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית,
דוידזון עתי, ת"א, 1993, עמוד 169]
יש הסוברים כי שמות נשותיו של עשו ב-בראשית
ל"ו, הם השמות הממשיים ואילו שמות הנשים ב-בראשית כ"ו ו-כ"ח אלו
כינוייהן.
על כך כתב רש"י: "עדה בת אילון
היא בשמת בת אילון (בראשית כ"ו) ונקראת בשמת על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה
זרה. אהליבמה היא יהודית (בראשית כ"ו, ל"ד), אותו רשע (עשו) כינה את שמה
יהודית, לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו יצחק... בשמת בת אילון -
להן קורא מחלת (בראשית כ"ח, ט')". [אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו,
ת"א, ידיעות אחרונות, 2002, עמוד 278]
בראשית ל"ו, א'-ה': "וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם. עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו,
מִבְּנוֹת כְּנָעַן: אֶת עָדָה, בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת אָהֳלִיבָמָה
בַּת עֲנָה, בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל,
אֲחוֹת נְבָיוֹת. וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת אֱלִיפָז;
וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת רְעוּאֵל. וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת יעיש
(יְעוּשׁ) וְאֶת יַעְלָם, וְאֶת קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו, אֲשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן."
לפי הכתוב בספר בראשית ל"ו, ד'-ה':
בשמת היא אמו של רעואל.
ברשימה זו של נשותיו של עשו בשמת מופיעה
שנייה, ועל כך דורש אברהם בן הרמב"ם: "טעמו לפי הנראה כי בתחילה הזכיר
אותן לפי סדר נישואיהן, כי נישואי בשמת בת
ישמעאל היו מאוחרים. ובבנים הקדים להזכיר את רעואל לפי שנולד לפני שילדה אהליבמה".
[אמנון בזק, בתוך: תשורה לעמוס: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא מוגשת לעמוס חכם, אלון
שבות, תבונות, תשס"ז, עמוד 122]
בספר בראשית ל"ו, ג': מציין הכתוב כי
בשמת היא אחות נְבָיוֹת. קשר נישואין זה
מעיד על קשר בין אדום וישמעאל. [משה ויינפלד, עולם התנ"ך: בראשית, דוידזון
עתי, ת"א, 1993, עמוד 204]
נאמר על בשמת ועל יהודית בת בארי כי,
"וַתִּהְיֶיןָ, מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק,
וּלְרִבְקָה". [בראשית כ"ו, ל"ה]
על כך כתב רש"י: "מורת רוח - המראת רוח כמו (ספר
דברים, פרק ט') מַמְרִים הֱיִיתֶם כל
מעשיהן היו להכעיס ולעצבון ליצחק ולרבקה שהיו עובדות אלילים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה