בַּת
פַּרְעֹה היא דמות מקראית שהייתה אחת מנשות שלמה
המלך. שמה הפרטי לא נודע במקרא. במדרשי חז"ל מובאת ביקורת רבה על נישואי שלמה
לבת פרעה.
נישואים מדיניים
נישואי שלמה לבת פרעה הם נישואים מדיניים
לחיזוק הקשר של ממלכת ישראל המאוחדת עם האימפריה המצרית, ויוצאי דופן בכך שבת מלך
מצרים נישאה לשליט זר, דבר שאין לו כמעט מקבילות בהיסטוריה. [1.1.1.0 פרופ' אברהם
מלמט, שלמה ובת פרעה, אתר "דעת"]
נישואי פרעונים עם בנות שליטים זרים, לעומת
זאת, היו מצויים.
רמז למגמה המדינית של נישואים אלו מופיעה
בפסוק במלכים א': "וַיִּתְחַתֵּן
שְׁלֹמֹה, אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה,
וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד, עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית
יְהוָה, וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב" [מלכים א', ג', א']
שלמה קיבל כ-נדוניה לנישואיו עם בת פרעה,
את העיר גזר, אותה כבש פרעה מיד הכנענים [מלכים א', ט', ט"ז].
נישואים אלו לא מנעו מפרעה לקחת תחת חסותו
את הדד האדומי שהמקרא מתאר אותו כ-שטן לשלמה, ואף להשיא ל-הדד לאישה את אחות אשתו
של פרעה ולגדל את ילדיו של הדד בבית פרעה [מלכים א', י"א,
י"ד-כ"ב].
יש המזהים את פרעה חותן שלמה כ-סיאמון,
שהיה השליט האחד לפני האחרון של השושלת ה-21. [1.1.1.0 פרופ' אברהם מלמט, שלמה ובת
פרעה, אתר "דעת"]
נישואי שלמה לבת פרעה אינם הנישואים
המדיניים הראשונים בבית דוד, שכן כבר דוד אביו נשא לאישה את מעכה בת תלמי מלך גשור.
מעמדה המיוחד של בת פרעה
עדות למעמדה המיוחד מבין נשות המלך שלמה
הוא בניית ארמון מיוחד לה "וּבַיִת
יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה" [מלכים א', ז', ח']
והדגשתה בכתובים בנפרד משאר נשות שלמה. "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת
בַּת פַּרְעֹה" [מלכים א', י"א, א'].
בעקבות בניית הארמון לבת פרעה, ביקר ירבעם
בן נבט את המלך שלמה
["וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם
אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, עֶבֶד, לִשְׁלֹמֹה; וַיָּרֶם יָד, בַּמֶּלֶךְ. וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה,
בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר, אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו. וְהָאִישׁ
יָרָבְעָם, גִּבּוֹר חָיִל; וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר, כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה
הוּא, וַיַּפְקֵד אֹתוֹ, לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא,
וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם; וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי
הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ, וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה, וּשְׁנֵיהֶם
לְבַדָּם, בַּשָּׂדֶה. וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה, בַּשַּׂלְמָה
הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו; וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר, קְרָעִים.
וַיֹּאמֶר, לְיָרָבְעָם, קַח לְךָ, עֲשָׂרָה קְרָעִים: כִּי כֹה אָמַר יְהוָה
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה, וְנָתַתִּי
לְךָ, אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים. וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד, יִהְיֶה לּוֹ
לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ,
מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי,
וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין, לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב,
וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי-עַמּוֹן; וְלֹא הָלְכוּ בִדְרָכַי, לַעֲשׂוֹת
הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו. וְלֹא
אֶקַּח אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה, מִיָּדוֹ: כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ, כֹּל
יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ, אֲשֶׁר שָׁמַר
מִצְוֹתַי וְחֻקֹּתָי. וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה, מִיַּד בְּנוֹ;
וּנְתַתִּיהָ לְּךָ, אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְלִבְנוֹ, אֶתֵּן
שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי,
בִּירוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי, לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם.
וְאֹתְךָ אֶקַּח וּמָלַכְתָּ, בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ; וְהָיִיתָ
מֶּלֶךְ, עַל יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה, אִם תִּשְׁמַע אֶת כָּל אֲשֶׁר
אֲצַוֶּךָ, וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר
חֻקּוֹתַי וּמִצְוֹתַי, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי וְהָיִיתִי עִמָּךְ,
וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד, וְנָתַתִּי לְךָ, אֶת
יִשְׂרָאֵל. וַאעַנֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד, לְמַעַן זֹאת אַךְ, לֹא
כָל הַיָּמִים", מלכים א', י"א, כ"ו-ל"ט].
"אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים, ואתה
בנית אותו לעשות אנגריה לבת פרעה" [מסכת סנהדרין, ק"א, ע"א].
מרידה זו הביאה את שלמה המלך לידי רצון
להרוג את ירבעם בן נבט, שנמלט אל שישק מלך מצרים, שהגן עליו עד מות שלמה, חרף הקשר
המשפחתי. ["וַיְבַקֵּשׁ
שְׁלֹמֹה, לְהָמִית אֶת יָרָבְעָם; וַיָּקָם יָרָבְעָם, וַיִּבְרַח מִצְרַיִם אֶל שִׁישַׁק
מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיְהִי בְמִצְרַיִם, עַד מוֹת שְׁלֹמֹה", מלכים א',
י"א, מ'] צעד זה, שבא בעקבות נישואי בת פרעה, היה הראשון בשרשרת
האירועים שהובילה לפילוג ממלכת ישראל המאוחדת ולהקמת ממלכת ישראל בנפרד מ-ממלכת
יהודה.
ביקורת חז"ל
במדרשי חז"ל, ישנה ביקורת חריפה על
נישואים אלו.
"ואמר ר' חייא בר אמי משמו של ר'
עולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים, לא נשא שלמה את בת
פרעה" [מסכת ברכות, ח', ע"א].
"אמר ר' יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא
שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל, ונעץ קנה בים, והעלה שרטון, ובו נבנה כרך גדול
שברומא" [מסכת סנהדרין, כ"א, ע"ב]; נישואי שלמה לבת פרעה היו הצעד
הראשון שהוביל להקמתה של ממלכת רומי, שהחריבה את בית המקדש השני, כ-1000 שנה מאוחר
יותר.
במשנה נאמר: "אותו היום שהכניס ירבעם
שני עגלי זהב, אחד בבית אל ואחד בדן, נבנה צריף אחד, וזהו איטליה של יוון"
[שבת נ"ו].
מול נישואי שלמה ל-בת פרעה מעמיד המדרש את
עגלי הזהב שהקים ירבעם בן נבט. באותו יום שהכניס את עגלי הזהב, החל תהליך בנייתה
של האימפריה שגזרה גזירות נגד קיום התורה, וניסתה לכפות את תרבות יוון.
עדות להשפעתה הרעה של בת פרעה על שלמה המלך
מובאת במדרש הבא: "אמר ר' יהודה, אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה,
הכניסה לו אלף מיני זמר ואמר לו: כך עושין לעבודה זרה פלונית וכך עושים לעבודה זרה
פלונית, ולא מיחה בה" [מסכת שבת, נ"ו, ע"ב]; נישואי שלמה לבת פרעה היו
מהסיבות שהביאו לכך שבסוף ימיו לא היה לבבו שלם עם ה' אלוקיו כלבב דוד אביו, ואף
עשה "הרע בעיני ה'" כמו שמבואר במקרא, שנשיו היטו את לבבו לעת זקנתו
[מלכים א', י"א, א'-י"ג], דבר שהביא לגזירת ה' על פילוג ממלכת ישראל
המאוחדת בימי בנו של שלמה, רחבעם.
ביקורת נוספת מדברת על כך ש-שלמה נשא את בת
פרעה באותו זמן שחנך את בית המקדש, והייתה שמחת נישואיו גדולה משמחת חנוכת בית
המקדש, ובאותה שעה עלה בדעת הקב"ה להחריב את ירושלים [מדרש רבה, י', ד'].
בהלכה
נישואי שלמה לבת פרעה מעלים מספר בעיות
הלכתיות:
*כיצד גוירה בת פרעה, מדובר בגיור לשם
נישואים, ואין מקבלים גרים שבאים להתגייר לצורך נישואים; אמנם זו מחלוקת, האם
מקבלים גרים שבאים להתגייר למטרת נישואים, ויש דעות המתירות לקבל גרים למטרת
נישואים.
*כיצד גוירה בת פרעה בשעה שלא קיבלו גרים
כל ימי דוד ושלמה.
שאלה זו מתרצת הגמרא בכך שלא קיבלו גרים
באותה תקופה מאחר שחושדים שרצונו להצטרף לעם ישראל הוא בגלל מצבם החומרי הטוב,
אולם חשש זה אינו חל על בת פרעה, שהיא בת מלך [מסכת יבמות, ע"ו, ע"ב].
*כיצד נשא שלמה בת מצרים, בשעה שהתורה אסרה
להתחתן עם מצרי ומצרייה עד דור שלישי לגיורם; הגמרא מתרצת בכך ש-שלמה לא התחתן ממש
עם בת פרעה [מסכת יבמות, ע"ו, ע"ב].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה