משמעות שמה
אֲבִי בַּת זְכַרְיָה או אביה בת זכריהו. [דברי הימים ב', כ"ט, א']
בספר מלכים ב', י"ח נכתב: "בן עשרים וחמש שנה היה חזקיהו
במלכו, ועשרים ותשע שנה מלך בירושלים ושם אמו אֲבִי בַּת זְכַרְיָה".
שמה ושם אביה נמנים עם השמות הנפוצים בישראל.
השם אביה, משמש כשם של איש ושל אישה כאחת.
שיערו חכמים [דעת מקרא, מלכים ב', עמ' תש"ז, הערה 3 א'] ש-זכריהו
נמנה עם גדולי ירושלים. ועוד הוסיפו, שאפשר שזהו זכריהו, שהיה עזיה (אבי זקנו של
חזקיהו) דורש בו את ה' [דברי הימים ב', כ"ו, ה'], או אחד מבניו. [דעת מקרא,
דברי הימים ב', כ"ט, א']
בעלה אחז מלך יהודה
אחז לא היה מלכתחילה רשע גמור, אבל גם לא צדיק כאבותיו. תחושת האכזבה
והכישלון על שלא היה כאבותיו הביאה אותו למרוד 'ולהוכיח' את עצמו בכיוון ההפוך, עד
אשר הגיע אל הקיצוניות השנייה. [הרב י' אריאל, מקדש מלך, תשנ"ד, עמ' 348]
על פי חז"ל היה רשע "לא יחיה לעולם הבא עם הצדיקים...".
[רש"י, סנהדרין, ק"ג, ע"ב]
הוא הוליד את חִזְקִיָּהוּ ביותו בגיל אחת עשרה
[דעת מקרא, דברי הימים ב', עמ' תת"כ, הערה 1 ב'], ויש דרשו שהיה בן תשע בלבד.
[ירושלמי, קידושין, א', ב']
"ומפני מה לא מנו את אחז (בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא?)...
מפני שמוטל בין שני צדיקים... מפני שהיה לו בושת פנים מישעיהו...". [סנהדרין,
ק"ד, ע"א]
כאשר ישעיהו בא לקראתו בשדה כובס [ישעיהו, ז', ג'], "כבש (אחז)
את פניו והיה מתבייש מפני ישעיהו..."; שנתבייש אחז ועבר מלפני ישעיהו. [הרב
ע' שטיינזלץ, סנהדרין, ק"ד, ע"א]
שם אחז "כלי מנוקב של כובסין, שמזלפין בו מים על הבגדים, ואותו
כלי הפך אחז על ראשו כדי שלא יכירו ישעיהו". [דעת מקרא, מלכים ב', עמ'
תרע"ט, הערה 26 ד']
אחז הרשיע אף יותר ממנשה נכדו. כי מנשה חזר בסוף ימיו בתשובה, ואילו על
אחז נאמר: "ובעת הצר לו ויוסף למעול בה".
חז"ל אמרו: "הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו". [מגילה,
י"א, ע"ב]
אחז עבד עבודה זרה, טרח להפיצה "בכל עיר ועיר ליהודה". [דברי
הימים ב', כ"ח, כ"ה]
מתוך 'טרוף הדעת', כלשונו של יוסף בן מתתיהו [קדמוניות היהודים, ט',
סעיף 244], השבית את עבודת התמיד בבית המקדש ונעל את שעריו [דברי הימים ב',
כ"ח, כ"ד; וגם כ"ט, ו'-ז'], וכפה כנראה, על הכהנים הנאמנים לה'
לעבוד בבמות.
דרשו חכמים שהתיר את הערווה. [סנהדרין, ק"ג, ע"ב]
אחז פקפק בנבואות הנביא ישעיהו, וכמעמיד פנים של יראת שמים מופלגת, אף
לא ביקש אות מה' כשהוצע לו. [ישעיהו, ח', י"א-י"ב]
לחזקיהו לא היה אב ומורה, אדרבה היה עליו למרוד במורשת אביו אחז,
להתנתק ממנו ולקעקע את השפעתו. אחז מת בגיל שלושים ושש, אם היה בן עשרים במלכו ושש
עשרה שנה מלך. וחזקיהו גרר את עצמות אביו על מיטה של חבלים. [סנהדרין, מ"ז,
ע"א, ס"ג, ע"ב]
בעל התוספות יום טוב, דייק בפירושו למשנה, פסחים ד', ט': שדברה המשנה
בעצמות (ולא בגוף המת) "שהיה זה אחרי עיכול הבשר, כי כן היה מנהגם לקבור
תחילה, ואחר זמן משנתעכל הבשר מלקטין העצמות וקוברין".
רש"י פירש: "גרר עצמות אביו משום כפרה, ולא קברו בדרגש
ומיטה נאה ומפני קידוש השם, שיתגנה על רשעו ויוסרו הרשעים... והסכימו חכמים עמו
שיפה עשה". [רש"י למשנה פסחים, נ"ו, ע"א]
כמו כן, "אותו היום שמת בו אחז שתי שעות היה". [סנהדרין,
צ"ו, ע"א]
רש"י שם: "כדי שלא יהיה פנאי לספדו ולקברו".
לדעת חכמים, חזקיהו עצמו הוקדש ע"י אביו, והוקרב לעבודה זרה:
"חזקיהו מלך יהודה ביקש אביו לעשות לו כן (להעבירו למולך) אלא שסכתו אמו
סלמנדרא" (ועשתו חסין אש), "וניצל הצדיק בסלמנדרא הזו שבראה הקב"ה
עבורו". [רמב"ן, ויקרא, י"ח, כ"א] כלומר, אחז התמסר התמסרות
מוחלטת לעבודה זרה ומחק בגללה כל רגשי אהבת אב לבנו, לכן לא נשאר מקום לרגשות
וליחסים משפחתיים בין אחז לחזקיהו. ובכל זאת, הבן מזכה את האב, שהרי נחשב הדבר
לזכות לאב שמוליד בן צדיק. [הרב ע' שטיינזלץ, סנהדרין, ק"ד, ע"א]
אחז סגר לחלוטין את בית ה': "ויסגור את דלתות בית ה' ויעש לו
מזבחות בכל פינה בירושלם... ויכעס את ה' אלוהי אבותיו". [ישעיהו, כ"ח,
כ"ד-כ"ה]
בהיותו בין שני צדיקים שבכל זאת השפיעו עליו (במקצת), נוכל לומר שאחז
"ייבש" את העם בכל רצונותיו לעשות מצוות, אך לא הפריע ממש לעבודת ה':
"כך אמר אחז: 'אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן
אין רועה, אם אין רועה, אין עולם'. כך היה סבור בדעתו לומר: אם אין קטנים אין
תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין זקנים, אם אין זקנים אין
נביאים, אם אין נביאים אין רוח הקודש, אם אין רוח הקודש אין הקב"ה משרה
שכינתו על ישראל. מה עשה? עמד ונעל בתי כנסיות ובתי מדרשות. כיוון שראו הכול שאחז
סגר בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו צווחים: ויי, ויי...". [ירושלמי, סנהדרין,
י', ב']
אחז מת אמנם מוות טבעי כנראה, אך לא זכה להיקבר בקברות אבותיו
"כי לא הביאוהו לקברי מלכי ישראל" [דברי הימים ב', כ"ח, כ"ז],
ולא יזכה לחיי העולם הבא.
צאצאיה
סביר להניח שהיו לאביה בת זכריה בנים נוספים מלבד חזקיהו.
בן אחד שלה, בנו הבכור של אחז המלך, נהרג בקרב עם מלך ארם ומלך ישראל:
"ויהרוג זכרי גיבור אפרים את מעשיהו בן המלך אחז". [רש"י, דברי
הימים ב', כ"ח, ז']
לדעת ר' יהודה, היה זה בנו בכורו של אחז: "מפני שנתייסר בבנו
הבכור". [דעת מקרא, דברי הימים ב', כ"ח, ז']
בנים נוספים שלה, הועברו למולך ע"י אחז המלך, וכנראה נהרגו
בפעולה זו.
רמב"ן, סובר שהעברה באש הייתה הבערה ממש [ויקרא, י"ח,
כ"א]: "הוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתועבות הגויים"
[דברי הימים ב', כ"ח, ג']. אפשר לפרש, שלא שרף ממש באש, אלא רק העבירם בין
שתי מדורות אש. [דעת מקרא, דברי הימים ב', כ"ח, ג']
יוסף בן מתתיהו, סובר ש"גם את בנו (העלה) לעולה...". [קדמוניות
היהודים, ט', סעיף 243]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה