עֲתַלְיָה מלכה על יהודה בשנים 842-836 לפנה"ס.
עתליה
הייתה המלכה היחידה ששלטה על ממלכת יהודה בתקופת התנ"ך. על עתליה מסופר בספר
מלכים ב', פרק י"א, פסוקים א'-ט"ז.
וכן בספר
דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק י'; פרק כ"ג, פסוק ט"ו.
השם עתליה
או עתליהו מורכב משתי המילים עתל ו-יהו.
פירושו:
"אלוהים הוא נשגב", "אלוהים הוא נעלה" או "אלוהים הוא
עליון".
עתליה היא
בתו של אחאב מלך ישראל ואשתו של יורם מלך יהודה.
בחלק
מהאזכורים היא מוזכרת כבתו של עמרי [מלכים ב', ח', כ"ו: בן עשרים ושתיים שנה,
אחזיהו במולכו, ושנה אחת, מלך בירושלים; ושם אמו עתליהו, בת עמרי מלך ישראל] אבי
אחאב, אך זה כנראה מכיוון ש"בני בנים הרי הם כבנים" [הגמרא במסכת יבמות
דף ס"ב]; זאת אומרת שהסבא יוכל לומר על הנכד/ה, זה בני.
עתליה
הייתה בתם של מלכי ישראל אחאב ואיזבל. היא שודכה בידי הוריה ליהורם/יורם בן יהושפט
מלך יהודה בעל ברית של אחאב, כאמצעי להגדיל את כוחה והשפעתה של ממלכת ישראל.
לעתליה
וליורם/יהורם, נולדו להם כמה ילדים וביניהם אחזיהו. בספר דברי הימים מסופר שילדיהם
נהרגו כולם בידי פושטים ערבים ופלשתיים ומהם נשאר רק אחזיהו.
כמו איזבל
אמה, עתליה החדירה לירושלים את פולחן הבעל הצורי שרווח בבית אחאב ובנתה בירושלים
בית בעל.
משוער
שאמה היא איזבל, אם כי הדבר אינו מצוין במפורש במקורות.
עתליה
נהרגה בחרב במצוות יהוידע הכהן.
באותה
תקופה סבלה משפחת בית דוד מטרגדיות חוזרות ונשנות של מעשי טבח המוניים בבית
המשפחה. בעלה של עתליה, יהורם/יורם הרג את כל אחיו בחרב בהתמלכו, תופעה שהייתה
מקובלת בממלכות קדומות משליט החושש שאחיו ינסו להפילו על מנת לבוא במקומו.
אסון קרה
למשפחה עפ"י המקרא, המצביא יהוא רצח במכה אחת את בנו של אחאב ואחיה של עתליה
יהורם מלך ישראל וגם את בנה אחזיהו מלך יהודה שהיה ביחד אתו בזמן שהיו עסוקים
במלחמה נגד חזאל מלך ארם. [כתובת תל דן היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך
שימוש באלפבית פיניקי (אלפבית עברי-כנעני עתיק), המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס
למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה. הכתובת
מתוארכת לתקופת מלכותם של צאצאי דוד, תקופת בית ראשון-תקופת הברזל2, היא הראייה
הארכיאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי היחידה, המזכירה את בית דוד.
הכתובת
נתגלתה ע"י משלחת החפירות בתל דן בראשותו של פרופ' אברהם בירן, ראש מכון גליק
לארכיאולוגיה מקראית בהיברו יוניון קולג', בין השנים 1993-1994. הכתובת היא מצבת
ניצחון ארמית, שהקים אחד ממכלי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. הכתובת מזכירה
את יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה גם את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה, המכונה ככל
הנראה בכתובת "מלך בית דוד". מלכים אלו מוכרים היטב מספר מלכים והריגתם מיוחסת ליהוא (מלכים ב', פרק ט'). לפי
עדות זאת, יש להניח שהמלך, לכבודו סותתה הכתובת, היה חזאל מלך ארם דמשק, שתקופת
שלטונו הקבילה לזו של יהורם בן אחאב ואחזיהו בן יהורם. בנוסף לתיאור מלחמה בין ארם
לישראל, הקטעים ששרדו רומזים על פעולות ועלילות נוספות של המלך הארמי. המלך בכתובת
מתפאר בהרג "שבעין מלכין" ולכן יש להניח שהוקמה לציון פעולות מלכותו,
בדומה לכתובת מישע המואבית. שברי הכתובת שובצו ברצפת בית השער, כך שתושבי דן, לאחר
שיקומה, דרכו על הכתובת המנציחה את חורבנה בכניסתם ויציאתם מהעיר.]
יהוא לא
הסתפק במותם ורצח את כל בני משפחת אחאב קרוביה של עתליה, כולל את אמה איזבל וגם
עשרות מבני אחיו של אחזיהו שאותם תפס בישראל, כ-42 איש.
בעלה
יהורם/יורם בן יהושפט מלך יהודה מת לאחר שמונה שנות שלטון ובמקומו הומלך אחזיהו
בנו היחיד ששרד.
לאחר
שהגיעה הידיעה אל עתליה על מות אמה ובני משפחתה בידי תופס השלטון יהוא, מספר המקרא
[מלכים ב', י"א, א'] "ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה". כלומר, היא
רצחה את כל בני משפחתה מבית דוד ביהודה, פרט לבתה יהושבע בת המלך יהורם. הטבח בוצע
רק בזכרים.
מלכות
עתליה
לאחר שבנה
אחזיהו, שהיה אז מלך יהודה, נהרג ע"י יהוא, היא תפסה את השלטון והשמידה את כל
זרע המלוכה כדי להבטיח את שלטונה.
המרד נגד
עתליה מתואר בפירוט: יְֹהוֹשֶבַע
(בדברי הימים: יְֹהוֹשַבְעַת.
בתו של יורם מלך יהודה) שהייתה אחות המלך אחזיהו צד אביה ואשתו של יהוידע הכהן,
החביאה את יואש בן אחזיהו מפני עתליה. כשהיה יואש בן שבע, נקשר קשר נגד עתליה
ובראש הקשר עמד יהוידע הכהן. אליו הצטרפו שרי המאות והרצים, ולפי ספר מלכים ב', גם
ראשי בתי האבות.
בהמלכתו של יהואש הופיע גם "עַם הָאָרֶץ" [הוא כינוי
מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד
ה"חברים" שהיו בקיאים. מקורו של הביטוי הוא תיאור "עם החי
בארץ"; כלומר, באזור הכפרי שאינו בעיר בגלל הריחוק ועול החיים היו בקיאים
בהלכה פחות מתושבי העיר.(פרופ' גדי אלגזי, הערים בימי הביניים)] שהיה שותף במעשה
ההפיכה ובהשמדת הבעל. זו הפעם הראשונה שעם הארץ נזכר במקורות במפורש כגוף פעיל
במדיניות ההמלכה ובמדיניות הדתית. ככל הנראה הכוונה להשתתפות רחבה של הציבור,
במיוחד של נציגים מתושבי ארץ יהודה ולאו דווקא מאנשי ירושלים או מהחצר המלכותית.
מרבית חוקרי המקרא סבורים, כי סיפור זה
אינו משקף את מהלכם האמיתי של המאורעות. לדעתם, עתליה לא רצחה את בני משפחתה,
כיוון שהם היו בסיס כוחה ומקור יציבותה הפוליטי. רצח בני המשפחה אירע בידי יהוא
מלך ישראל [מלכים א', י', י"ג].
עתליה שימשה כעוצרת בעת מלכות בנה אחזיהו,
היא המשיכה לשלוט גם לאחר מותו. אולם מלכותה של אישה, ובמיוחד אישה שאינה יהודאית (תושבת
ממלכת יהודה) במקורה, לא הייתה רצויה בעיני גורמים דתיים ופוליטיים ביהודה, והם
קשרו קשר לסלקה מן השלטון.
מחבר ספר מלכים מצדד בעמדתם של גורמים
דתיים ופוליטיים אלה, ומציג את עתליה כאישה שאפתנית ורצחנית. [מתוך ספריית
מט"ח, הגבירה במקרה ובמזרח הקדום, מחברת: גליה סמו]
בתרבות
מחזהו
האחרון של ז'אן רסין [היה מחזאי צרפתי וגם היסטוריון של המלך לואי ה-14]
"עתליה", הוצג ב-5 בינואר 1691 ע"י להקת המנזר סנט סיר בעיר פריז.
הנדל [גאורג פרידריך הנדל, מוזיקאי ומלחין בתקופת
הבארוק (סגנון אמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18. המונח בארוק
- השתרש כתיאור של תקופה היסטורית שלמה, הכוללת מלבד הסגנון האמנותי, גם סגנון
מוזיקלי אופייני, וכן סגנון ספרות ומדע.) יליד גרמניה] חיבר אופרה העוסקת במלכותה
הנקראת "עתליה".
מה שם הכותב?
השבמחק