יְהוֹעַדָּן הירושלמית, אשת יואש/יהואש מלך יהודה ואמו של
אמציה אשר מלך אחריו.
שמה יהועדן הוא שם תֵּאוֹפוֹרִי (כינוי של אדם המכיל
בתוכו שם של אלוהות).
יש הסוברים כי גרסת הקרֵי (הקריאה) יהועדין עדיפה
ופירושה: "יהו(ה)עדין". אך בפירוש זה יש קושי, כי שם תואר כזה מתייחס
לאדם ולא לאל.
יש הגורסים כי יש לפרש את השם יהועדן לפי
השורש באוּגריתית
(שפה שמית הקרובה לשפה העברית, וספרותה קרובה לספרות המקרא) ע-ד-ן, אשר פירושו:
"האל בעל משקה את האדמה".
ייתכן כי אפשר לפרש את השם כך: "ה'
משקה את האדמה". פירוש זה תואם את הכתוב בספר תהילים: "וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם"
[ל"ו, ט'].
[רן צדוק, עולם התנ"ך: מלכים ב',
ת"א, דוידזון עתי, 1995, עמ' 108]
יש הסוברים כי פירוש השם: מתאר שאלוהים
נותן חיים נעימים, או השם: הוא ביטוי לתפילה שהאל יעדן את החיים. [יהודה אדרי,
נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל, קריית גת, דני ספרים, 2009, עמ' 128]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה