המשך הנשים במשפחת שאול המלך - רצפה בת איה פילגש שאול המלך

רִצְפָּה בַת אַיָּה, דמות מקראית שהייתה פילגשו של שאול המלך.

עפ"י המסופר בספר שמואל ב', בימי המלחמה בין בית שאול לבית דוד, לאחר מותו של שאול, פנה איש בושת בן שאול אל אבנר בן נר וכעס עליו על כך שלקח לו לאישה את רצפה, ככל הנראה בשל העובדה שלקיחת הפילגש הקבילה בימים ההם ללקיחת המלוכה:

"ולשאול פילגש, ושמה רצפה בת איה; ויאמר אל אבנר, מדוע באת אל פילגש אבי" [שמואל ב', ג', ז'].

אבנר, שהיה זה שהמליך את איש בושת למלך על ישראל לאחר מותו של שאול, העניש את איש בושת בכך שהעביר את השלטון לידי דוד:

"ויחר לאבנר מאוד על דברי איש בושת... כי כאשר נשבע ה' לדוד - כי כן אעשה לו. להעביר הממלכה, מבית שאול; ולהקים את כסא דוד, על ישראל ועל יהודה - מדן ועד באר שבע" [שמואל ב', ג'].

מאוחר יותר, עת היה רעב בארץ, נדרש דוד להקריב לגבעונים שבעה מבני שאול, והוא העביר אליהם בין היתר את שני בניה של רצפה אַרְמֹנִי ומְפִבֹשֶׁת.

הגבעונים אכן הרגו את הבנים, ורצפה בחרה לשבת לצד גוויות בניה במשך חודשים מספר על מנת להגן עליהם מפני בעלי החיים:

"ותיקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור, מתחילת קצר עד ניתך מים עליהם מן השמים; ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם, ואת חית השדה לילה" [שמואל ב', כ"א, י'].

פירוש השם רִצְפָּה, עפ"י הכתוב בספר ישעיהו, הוא ככל הנראה "גחל בוער"; "ויעף אלי, אחד מן השרפים, ובידו רצפה; במלקחיים לקח, מעל המזבח" [ישעיהו, ו', ו'].