המשך הנשים במשפחת דוד המלך - צרויה בתם של נצבת וישי אחות דוד המלך

צְרוּיָה היא דמות מקראית. בתם של ישי ונצבת, אחותם של דוד ואביגיל.

אמם של יואב, אבישי ועשהאל.

בניה נקראים על שמה, בשונה מהמקובל במקרא, בה נקראים האישים על שם אביהם, כנראה מפני שהייתה אישה חזקה וראויה לציון.

"וְאַחְיֹתֵיהֶם, צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל; וּבְנֵי צְרוּיָה, אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂהאֵל שְׁלֹשָׁה" [דברי הימים א', ב', ט"ז].

על שמה נקרא הר צרויה בשמורת עין גדי.

בניה: אבישי, יואב ועשהאל

על בניה אמר דוד: "וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן הַיּוֹם יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל" [שמואל ב', י"ט, כ"ג].

יחסו של דוד אל יואב ואבישי הוא מורכב: הוא מאמין בהם, ואף נותן להם פיקוד על הצבא - וגם הם נאמנים לו, ומנהיגים את צבאו בכל מלחמותיו. אך דוד גם מתעמת איתם מספר פעמים - כאשר יואב פועל בניגוד לרצונו, כאשר אבישי רוצה להרוג את שאול, ובהזדמנות אחרת את שמעי בן גרא.

לאחר מרד אבשלום, אומר דוד: "וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי" [שמואל ב', ג', ל"ט].

יואב בן צרויה

יואב הוא החשוב מבין שלושת האחים - עד כדי כך שאבישי מכונה "אֲבִישַׁי בֶּן-צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב" [שמואל א', כ"ו, ו'].

מקור השם - יואב - "יהו-אב"; האל הוא האב.

יואב היה שר צבאו של דוד לאורך כל כהונתו כמלך. היה עצמאי מאוד, ולעתים חלק בחריפות על דוד. בין השאר הרג את אבנר בן נר, כדי לנקום את מות עשהאל, ונימק זאת בכך שאבנר הוא אדם מסוכן שמתכוון לבגוד בדוד, את אבשלום, ואת עמשא בן יתר, שר הצבא שמינה דוד במקומו לאחר הריגת אבשלום - שלושתם בניגוד מוחלט לרצון דוד. למרות זאת, נותר נאמן לדוד גם בזמן מרד אבשלום, וניכר בו שהוא מתכוון לטובתו של דוד ולא לטובת עצמו.

בצוואתו הורה דוד לשלמה להרוג את יואב בן צרויה כנקמה על מעלליו: "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי-שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן-נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן-יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם דְּמֵי-מִלְחָמָה, בְּשָׁלֹם; וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה, בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו, וּבְנַעֲלוֹ, אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" [מלכים א', ב', ה'-ו'].

כאשר זיהה שלמה ניצני מרד מצד אחיו אדניה, שכבר ניסה להמליך את עצמו במקום שלמה, שלח את בניהו בן יהוידע להרוג את אדניה. יואב שהצטרף אל אדניה, ברח אל אהל ה', נאחז בקרנות המזבח וקיווה שלא יהרגוהו מפאת קדושת המקום. בניהו בן יהוידע התייעץ עם שלמה והרג את יואב בכל זאת. יואב נקבר בביתו במדבר, ובניהו בן יהוידע התמנה לשר צבא.

בספרות חז"ל

ישנו אזכור אחד של יואב במשנה בדיון הלכתי, בו נאמר כי ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג בשוגג דינו להישאר בעיר מקלט עד יום מותו, אפילו הוא חיוני לישראל כיואב בן צרויה [מסכת מכות, ב', ז'].

אזכור זה מובא להלכה ברמב"ם [משנה תורה, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ז', הלכה ח'].

בגמרא [בבלי, סנהדרין דף מ"ט, א'] מוקדשת סוגיה שלמה להצדיק את מעשיו של יואב. בין השאר מובאת דרשה על הפסוק: "ויקבר בביתו במדבר": מה מדבר מופקר לכול - אף ביתו של יואב מופקר לכול.

דבר אחר, כמדבר: מה מדבר מנוקה מגזל ועריות - אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות.

רבי אבא בר כהנא, זוקף את עשייתו התורנית של דוד: "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכול עמו"; לזכותו  של יואב בכך שיואב היה ממונה על הצבא, ופינה את זמנו של דוד להתעסק בענייני משפט.

עפ"י תשובה של רבנו האי גאון [תשובות הגאונים, שערי תשובה, סימן י"ט], שם אביו של יואב היה שריה: "וששאלתם יואב בן צרויה למה נקרא בשם אמו כי שם אביו ידוע הוא, דכתיב: וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים [דברי הימים א', ד', י"ד], ומתוך שהייתה אמו אחות המלך דוד, נקרא על שמה לגדלהו בה".

אבישי בן צרויה

אבישי (בספר דברי הימים נקרא אַבְשַׁי) נמנה ראשון ברשימת האחים ברשימת משפחת ישי [דברי הימים א', ב', ט"ז], כך שניתן להסיק שהוא הבכור. הוא נמנה עם גיבורי דוד, והיה ממנהיגי הצבא: הוא פיקד על חצי העם במלחמה נגד עמון, ועל שליש מצבא דוד במהלך מרד אבשלום.

בספר דברי הימים אף מוזכר שהוא הכה את אדום.

גם אבישי בולט כאחד מנאמני דוד, ובין השאר מלווה אותו בהתגנבות מסוכנת אל מחנה שאול, ומצילו מיד ישבי הענק.

משמעות השם - אבישי - אינה ברורה, ייתכן שכוונתו אבי ישנו, או: אבי הוא מתנה, אולי הוא קיצור של אבשלום, או אבישוע וכדומה.

עֲשָׂהאֵל בן צרויה

אחד מבני צרויה אחות דוד, ולפיכך היו עשהאל ואחיו יואב ואבישי אחיינים של דוד המלך.

אחיו הצעיר של יואב, ואחיין של דוד, היה מפורסם בריצתו המהירה [שמואל ב', ב', י"ח]. הוא נמנה על 30 הגיבורים של דוד [שמואל ב', כ"ג, כ"ד].

על עשהאל סופר שהיה קל רגלים כצבי: "וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" [שמואל ב', ב', י"ח]. הוא רדף אחרי אבנר בן נר במלחמה בבריכת גבעון. כשהתחיל המרדף של עבדי דוד בעקבות עבדי שאול, רדף עשהאל אחרי אבנר, שר צבא שאול. אבנר ניסה לשכנע את עשהאל שירדוף אחרי מישהו אחר, וכשעשהאל התעקש הרג אותו אבנר.

עשהאל נקבר בנחלת המשפחה בבית לחם [שמואל ב ', ב', ל"ב]

יואב אחיו נקם את מותו והרג את אבנר בחברון בעורמה [שמואל ב', ג', כ"ז].

פירוש השם - עשהאל - האל עשה, יצר, את הילד הזה.