יום רביעי, 20 בינואר 2016

המשך הנשים בתקופת השופטים - חנה אשתו הראשונה של אלקנה בן ירוחם הלוי אמו של שמואל הנביא



חַנָּה, דמות מקראית, אשתו של אלקנה מ-רמתיים צופים, ואמו של שמואל הנביא.
חנה - אחת משבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך.

סיפורה של חנה
חנה הייתה עקרה, ופנינה, אשתו האחרת של אלקנה, הייתה נוהגת להיתפס על נקודה כואבת זו, אולם אלקנה אהב את חנה ונהג לנחם אותה על עקרותה. מדי שנה אלקנה ומשפחתו נהגו לעלות למשכן שילה ולזבוח לה'. באחת מתפילותיה במקום הזיזה חנה את שפתיה מבלי להשמיע קול, עלי הכהן שהשגיח על המתפללים, הבחין בה וחשב כי היא שיכורה, אך חנה ענתה לו שהיא קשת רוח. עלי בירך אותה ואמר שהאל יענה לתפילותיה, ואכן לאחר ששבה לביתה הרתה וילדה בן וקראה שמו שמואל "כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו" (שמואל א', א', כ').
לאחר שבנה שמואל גדל הביאה אותו למשכן, בהתאם לנדר בו התחייבה להקדיש את בנה לה', שם גדל תחת חסותו של עלי הכהן.
הקשר בין שמואל לאמו לא נפסק: "ומעל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה, בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים" (שמואל ב', י"ט).
עם העלאתו של שמואל התפללה חנה תפילה בה ביטאה את הודאתה לה' על כך שזכתה ל-בן, ויצאה ממעמד ה-עקרה: "שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה".
תפילה זו כלולה בתפילת שחרית של חלק מן העדות - תפילת חנה.

תפילת חנה
שתי תפילות חשובות מופיעות בסיפורה של חנה: הראשונה, תפילתה המרה של חנה העקרה המבקשת להרות, והשנייה, תפילה שמחה על התגשמות בקשתה בהולדתו של בנה שמואל.

תחינה
"וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה'. וְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה', וּבָכֹה תִבְכֶּה. וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'; וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה" (שמואל א', פרק א').

במסכת ברכות דף ל"א, חז"ל לומדים הלכות רבות מתפילת חנה:
"וחנה היא מתפללת על לבה"; צריך המתפלל לכוון לבו.
"רק שפתיה נעות"; צריך להניע את השפתיים עפ"י המילים בתפילה.
"וקולה לא ישמע"; צריך להתפלל בלחש, ואסור להגביה את הקול בתפילה.
"ויחשבה עלי לשיכורה; אסור להתפלל שתויי יין.

הודיה
תפילת חנה נחשבת לאחת התפילות המיוחדות ביהדות.

מקור השם
השם חנה הורכב מהמילים חנן ומשם ה', כגון השמות: אלחנן וחן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה